לאחרונה אני מרגישה שאני בודדה ממש ושאין לי אף אחד בבית ספר להיות איתו או לדבר איתו על מה שאני מרגישה
ואני רבה עם ההורים שלי הרבה ואני מרגישה כל פעם כאילו אני אכזבה עבורם וכאילו אני הילדה שהם אף פעם לא רצו לקבל.
אני כל יום מסתגרת בחדר ובוכה מלא וגם ככה אני בתקופה רגישה וציפיתי מההורים שלי שיגלו קצת הבנה ויעזרו לי וידברו איתי ויהיו כתף שאני יכולה לבכות עלייה.
במקום זה אני מוצאת את עצמי מדברת עם הדובי
שלי על הרגשות שלי ועל כמה שקשה לי ופורקת לבובה הכל.
אני גם לאחרונה חושבת על מחשבות אובדניות יותר מדי
ובאמת שאני בדרך כלל בן אדם עם מלא שמחת חיים ואני תמיד צוחקת והכל אבל בתקופה האחרונה
אני מרגישה חרא ואני מרגישה שאין לי אף אחד.
ואני לא יודעת איך לצאת מההרגשה הזאת
של הבדידות ושל הדכאון אתמול בכיתי עד 3 בלילה לפחות.
וחשבתי גם על לברוח מהבית ולעזוב את הבית
ואני מרגישה שבאמת קשה לי
גם מבחינת הבית ספר וגם בבית ואני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ואת מה שעובר עליי ושגם לא מתעניינים במצב שלי יותר מדי.
אשמח אם תגידו לי איך אפשר לצאת מההרגשה הזאת
ולהפסיק לבכות
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות