טוב אז אני בן 17, מוזיקאי, מוזיקה היא כל מה שאני עושה, כל יום כל היום. אין לי שום ספק שמוזיקה תהיה חלק משמעותי בחיים שלי לנצח ותמיד תהיה יותר מתחביב.
אבל... אני לא התלמיד הכי מוצלח בעולם. אני לא טיפש. אני פשוט לא מסוגל לפתוח ספר וללמוד משהו שמכריחים אותי. משהו שאני לא מתעניין בו. משהו שלקרוא ממנו חצי עמוד גורם לי להירדם וזה עוד יותר קשה עם בעיות הריכוז שלי. לצערי מערכת החינוך שמה זין על התלמידים ומתייחסים לכולנו כמו רובוטים שצריכים ללמוד את אותם מקצועות (איזה כיף יש לי מקצוע אחד שאני יכול לבחור לעצמי). לא הצלחת? לך תסתדר בחיים... לא משנה שהסיכוי שאני אצטרך לדעת בעתיד שלי משהו על היסטוריה יוונית הוא אפס. הרבה יגידו ש"זה שיעורים לחיים לאיך לעשות דברים שאתה לא רוצה כחובה". אני אומר - בולשיט. אם רוצים לתת לנו שיעור לחיים יש דרכים הרבה יותר טובות לעשות את זה, ולתת לנו דברים שלא מעניינים לנו את הזין זה לא הפיתרון, כי זה רק מוריד מהמוטיבציה. רוצים ללמד אותנו? תנו לכל אחד לעשות את מה שהוא אוהב, זה לא אומר שזה יעבור בקלילות, זה לא אומר שנבוא לבית ספר כדי להנות. גם בשביל להגיע למטרות שבאמת שואפים אליהן ומתחברים אליהן צריך לעבוד קשה, ובשביל להגיע אליהן, הדרך לא מלאה בהנאות. למשל, אני יכול לומר שאני מנגן היום על פסנתר ברמה גבוהה מאוד. אני היום נהנה מכל רגע לנגן על הפסנתר, אבל זה לא אומר שהדרך שעשיתי כדי להגיע לרמה הזאת הייתה קלה, היא אפילו הייתה מאוד מאוד קשה! אבל מה אני אעשה... כולם אומרים לי שאין מה לעשות, צריך לבלוע ולהמשיך הלאה. אבל מבחינתי זה סוג של וויתור על העקרונות.
בקיצור, לא יודע איך להמשיך מכאן... כנראה שאין לי ברירה בסופו של דבר להסתמך על המזל ולקוות שהמוזיקה תפרנס אותי בעתיד... לא סיכוי קלוש נורא, אבל גם לא גבוה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות