אני באמת לא מבין את זה והייתי שמח לכמה תשובות:
1. אני עומד להתגייס ולפני שבוע גיליתי שכל מי שדתי, יכול להצהיר וללכת ללמוד שנה וחצי תורה ואז להתגייס לשנה וארבעה חודשים. שמחתי כמובן כי חשבתי שזאת אופציה שנותנים לכולם, אבל כשהתקשרתי למיט"ב, אמרו לי שזה מסלול רק לדתיים ולי אין אפשרות ללמוד משהו שאני רוצה במשך שנה וחצי ואז להתגייס.
2. הבירור הזה רק פתח אצלי פתח לתכול נורא של הרגשה כאילו חילונים צריכים להקריב יותר ולא מתחשבים ברגשות שלנו כחילונים. אני באמת רוצה לשאול - למה זה צריך לעניין אותי כחילוני אם מישהו הגדיר לעצמו דת והחליט להיפגע מדברים שאני עושה? זה כמו שמחר אני אחליט שאני נפגע מאנשים שמציעים לי להניח תפילין ברכבת - הרי אם אני הייתי מציע לדתיים דקה אחת לשמוע על אתאיזם, הייתי נחשב לפרובוקטור ומישהו שהחליק על השכל, אז למה זה מקובל?
3. למה רבנים, הרבה רבנים, מרשים לעצמם להגיד דברים על חילונים בצורה מאוד בזויה ולא יפה ואין לזה הוקעה? אחותי למשל נמצאת עכשיו במלגה של היהדות באוניברסיטה והיא מספרת לי איך הם מדברים שם על אתאיסטים, הקהילה הגאה, אנשים שהם לא יהודים וכל זה - הרי אם היה פרופסור שהיה מעיז לעלות ולהגיד חלק מהדברים שרבנים אומרים, היו מביישים אותו עד שהוא היה מתנצל. אבל כאשר זה מגיע לחילונים יש הרגשה של מותר - כאילו נשים שמתלבשות לא צנוע הן פחות טובות, כאילו חילונים הם פחות ערכיים ויותר מועדים לפורענות וכאילו החילוני הממוצע חי חיים ריקים מתוכן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות