שלום לכם, אני באמת עובדת עצות ואני משתגעת לגמרי לבד. גרתי עד גיל 17 (עכשיו 17.5) עם אמא שלי. היא הרביצה לי וקיללה אותי על בסיס יומיומי. עכשיו אני אחרי בית משפט אצל אבא שלי (שלא ראיתי 10 שנים) ויותר טוב לי. לפעמים רואה אותה כשאני מבקרת את סבתא שלי אבל מה לעשות, החיים לא מושלמים. רק לאחרונה הבנתי מה עברתי איתה. זיכרונות מתחילים לצוף לי וההדחקה לאט נעלמת. מאוד קשה לי לכתוב את זה אבל כשאני רואה אותה יש לי בחילה נוראית, אני שומעת צפצופים ואני מרגישה שאני לא בגוף שלי (ולפעמים שהוא מתארך וכאלה) ואני בטוחה שהיא מסתכלת לי על האיברים המוצנעים שלי. מגיל צעיר לא יכולתי לסובב את הגב בפניה כי הייתי פוחדת שהיא בוהה לי מאחור. קשה לי מאוד עם מגע במיוחד מיני. זה מגעיל אותי ובכללי הגוף שלי.. מגיל מאוד קטן (גיל חמש) שנאתי את החיים ורציתי למות (זה לפני האלימות שלה כלפי נראה לי...). והייתי בולמית וניסיתי לפגוע בעצמי כמה פעמים. ובנוסף לכל זה, גם היו לי בעיות בדרכי השתן עד היום.. ובנוסף יש לי הפרעה הדה-פרסונליזציה. ובעיקר כשנוגעים בי. (ההפרעה הזאת זה כשאתה לא מרגיש בגוף שלך או שהעולם לא באמת אמיתי).
הפסיכיאטר שלי אמר לי שיש לי תסמינים קלסים למי שנפגעה מינית אבל אמרתי שאני לא זוכרת... אני באמת לא יודעת למה להאמין או מה לעשות עם עצמי. באמת. יכול להיות שזה "רק" בגלל האלימות הנוראית שלה אבל מה אם זה יותר מיזה? תודה לכל מי שקרא עד כאן. מקווה שלא חפרתי יותר מידי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025