שלום לכולם,
השנתיים האחרונות היו מאוד קשות בשבילי נפשית ופיזית. סיימתי לימודים ביוני 2015,
באותה תקופה אובחנתי כחולה קרוהן במעורבות של דלקת מפרקים קשה, קיבלתי פטור
מצה"ל והתחלתי מיד תהליך התנדבות. זה היה תהליך ארוך מאוד ומייגע, בתחילת 2016 הצלחתי להתקבל ליחידה מאוד נחשבת במודיעין וציפיתי בקוצר רוח לגיוס. כמה ימים לפני הגיוס בדיקות הדם שעשיתי יצאו לא תקינות והרופא הצבאי לא אישר לי להתגייס.
זה קרה מספר פעמים, הייתי מקבל תהליך גיוס, והרופא היה טוען שהמחלה לא במצב מספיק תקין למרות שהבאתי חוות דעת, ממספר רב של רופאים מומחים בתחום שטענו שאני כן כשיר להתגייס. הזמן עבר, התנתקתי מהחברים מהתיכון, המחלה הקשתה עלי פיזית ברקע והתחלתי להרגיש מאוד מתוסכל ומדוכא. נוצר מצב שביחידה שהתקבלתי אליה מחכים לי ומנגד הרופא ממדור מתנדבים לא מאשר. מאז עברו כמה חודשים והבנתי שאין לי מה לחכות לצבא.אני כבר בן 20, מחכה כבר קצת למעלה משנתיים. נרשמתי לתואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב ואני צפוי להתחיל באוקטובר הקרוב.
אני רוצה לציין שאני מאוכזב מאוד מהצבא ומהיחס שלו למתנדבים, הבירוקרטיה כל כך מתישה וארוכה והצבא כל כך אטום, פשוט חבל.
בכל מקרה אני כרגע עם העיניים קדימה לתואר , מתחיל באוקטובר הקרוב, ואני חושש מאוד מהיחס שאני אקבל מהסטודנטים כשישמעו שלא עשיתי צבא, איך להציג את עצמי בפני אנשים חדשים? עוד מעט יש כנס הסברה וכבר חילקו אותנו לקבוצות קטנות של 10 סטודנטים, אני מאמין שבמהלך הכנס יעשו סבב היכרות שבו כל אחד יציג את עצמו בקצרה ואני מאוד חושש מאיך שיקבלו אותי, זה מוריד לי מאוד את הבטחון.
אני כנראה אלמד עם אנשים שבוגרים ממני בגיל שעברו צבא ואולי טיול אחרי ואני פוחד שאני לא אצליח להשתלב חברתית.
חשבתי להגיד שכרגע אני בתהליך להתנדב לצבא אחרי שאסיים את התואר(זו חצי אמת, כי אני באמת חושב להתנדב עוד 4 שנים עם התואר), מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות