כמו שאתם רואים אני בת 18. נולדתי בישראל ועד סיום בית ספר גדלתי שם. בגיל 17 ההורים שלי החליטו שאנחנו עוברים לאמריקה. אני לא נגד להתגייס לצבא וכל עוד חייתי בישראל ידעתי שאני אצטרך להתגייס בסופו של דבר. אני בן אדם שהוא קצת חרדתי וקשה לי בהתחלה להשתלב במסגרות. אני יודעת שאם אעשה צבא יהיה לי מאוד קשה בלי תמיכה מההורים (אני אהיה חיילת בודדה טהורה) כי הם היחידים שבאמת מכירים אותי ואת הבעיות חרדה שלי. עברתי בגיל 17 לארהב (לפני התאריך גיוס) והתחלתי את התכתובות שלי עם הצבא..שעמד על הרגליים האחוריות ודרש ממני להתגייס, לא הגעתי לתאריך גיוס אבל המשכתי עם הקשר עם הצבא...הגעתי עד לדרגה הכי גבוה שאפשר בבקשה לפטור, וגם שם נכשלתי, למרות החרדה, למרות שההורים שלי לא חיים בארץ. בקיץ באישור מיוחד הגעתי לארץ בלי שיעצרו אותי, הם שלחו אותי לבקום ושם דיברתי עם פסיכיאטרית, שרק הורידה לי את הפרופיל אבל לא ל21! מבחינתה כל עוד לא ניסיתי להתאבד אני יכולה להתגייס. הביאו לי תאריך גיוס חדש ושלחו אותי הביתה. הרבה אנשים אמרו לי שזאת הדרך שלהם להתנקם במשפחות שעזבו את הארץ. חזרתי לארהב מרוסקת, אני לא מרגישה שאני יכולה לחזור ולהתגייס, אבל גם להשתמט יעשה לי רע כי השארתי מאחור חברות וחבר שממנו בלת ברירה נפרדתי בגלל כל הסיפור (ואני ממש אוהבת אותו). ההורים שלי תומכים בלהשתמט , ללכת לקולג׳ ולשכוח מכל הסיפור ומהחבר...האם זה באמת מה שאני צריכה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות