היי. יש מישהו שהייתי איתו בקשר לפני מספר חודשים שהייתי בצבא. כיום אני כבר משוחרר מספר חודשים. הבן אדם הזה מאוד בודד, מאושפז במחלקה פסיכיאטרית והוא אבדני. הוא נתלה בי ומנסה לשאוב ממני עידוד ורואה בי חבר יחיד שיש לו. הוא רוצה שאבוא לבקר אותו בבית החולים בו הוא מאושפז אחת לשבוע לפחות, הוא רוצה שאדבר איתו כל יום ואם יצא שאני לא התקשרתי הוא תמיד ירים טלפון וחייב לדבר אחרת הוא נכנס לדיכאון ועצב. העניין הוא, שהקשר איתו מעיק עלי והתחיל להציק ולהפריע לי. אני אדם עובד, בנוסף אני עתיד להיות סטודנט ואני צריך ללמוד לקראת התחלת השנה בעוד חודשיים ולעבור מבחני מיון אחרונים. אין לי אפשרות ללכת לבקר אותו בכל שבוע כמו שהוא מצפה ממני, אין לי אפשרות לדבר איתו כל יום כמו שהוא מצפה ממני, ובכלל, אני מרגיש שאין לי איתו מכנה משותף של ממש או חיבור ממשי ואני לא ממש רוצה להיות בקשר איתו. הסיבה שעד כה נמנעתי מניתוק מוחלט של הקשר איתו, זה בגלל המצב הרפואי הרגיש שלו. אני בכל זאת אדם רחמן ומודע למצב הבעייתי שלו ולכן חושש לנתק איתו קשר כי חלילה הוא עלול לפגוע בעצמו אם אנתק את הקשר כי אני האדם היחיד שבקשר איתו. בעיה נוספת, שהוא כנראה מתחיל לפתח אלי רגשות רומנטיים, כאשר אני סטרייט וממש נגעל מזה. הוא התחיל לזרוק אלי אמירות מטרידות שהוא חושב שהוא נמשך לגברים וניסה להתעניין אם אני בעניין של קשר עם גבר וכדומה, זה ממש הטריד אותי וגרם לי עוד יותר לרצות להפסיק את הקשר איתו. אני מאוד מתלבט מה לעשות, מדובר בסיטואציה רגישה מאוד של אדם חולה נפש, כל צעד שלי, לכאן ולכאן, יגרור השלכות, לצד שלי או לצד שלו. מה אני אמור לעשות במצב הזה? נקרע בין הרצון להפסיק את הקשר איתו לבין החשש שייגרם לו נזק בגללי. אשמח לעצות קונקרטיות ויעילות מכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות