דוחים, מבולבלים ומסכנים..
מצטער מראש אם הנושא חרוש : לא יודע אם זה טוב או רע שיש כלכך הרבה אנשים כמוני.
אז אני בעצם נקבה אבל מרגיש בן, יותר ג'נדרקוויר. בעתיד אני כן ארצה לקחת הורמונים בוודאות ויש סיכוי שגם ארצה לעשות ניתוח עליון.
השאלה שלי היא בעצם, איך מתמודדים עם כזה דבר? זה כל כך שונה, זה חריג...זה מביך אותי. יהיה לי מאוד קשה לצאת מהארון, למרות שאני רוצה להתחיל לדבר בלשון זכר ולהתחיל להיות יותר חופשי עם עצמי. אבל אני יודע גם שזה יהיה נורא קשה.
ניסיתי לזרוק לחברים שלי כל מיני רמזים והאמת שאני מתכנן לצאת מהארון בפני חלק מהם. בפני אחת אני ממש מדבר בלשון זכר לפעמים :) למרות שלא נראה לי שהיא מבינה לגמרי את הכוונה.
בפני אבא שלי זאת הבעיה, הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם והאדם הכי קרוב אליי. אם הוא לא יאשר לי את הצעד הזה אני לא אעשה אותו. אני כל הזמן שואל אותו שאלות על הנושא, הוא חושב שטרנסים זה אנשים מבולבלים ולא סגורים על עצמם..הוא גם לא חושב שהם צריכים לאמץ ילדים בעקבות כך שהם "מבולבלים". איך אני אצא בפניו מהארון אם זה מה שהוא חושב על טרנסים? איך אני אוכל לחיות עם הדבר הזה כשאני יודע שאבא שלי שאני הכי הכי מכבד אותו ואת דעתו בעולם חושב את זה? מה לעשות לדעתכם?
ועוד שאלה קטנה (מצטער על החפירה חח)- דבר כזה יכול להגיע עקב טראומה? זה יכול להיות משהו שיעבור? זה יכול להיות משהו שאפשר ללכת לפסיכולוג או משהו ולטפל בו? אני יודע שהפרעת זהות מגדרית זה לא משהו שאפשר "לטפל" בו, אבל השאלה היא אם המחשבות האלה שלי יכולות להיות משהו אחר חוץ מהפרעת זהות מגדרית?
תודה רבה רבה מראש!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025