היי.
אני חושב שאני צריך לא לתת חשיבות יותר מדי לאנשים. אני נותן יותר מדי כבוד לאנשים ויותר מדי חשיבות, ואז הם מיד מגלים את זה ולא סופרים אותי. זה קורה בגלל שאני מחפש מהם כנראה אהבה והערכה כל הזמן כדי לחזק את עצמי ולהוכיח להם ולי, אבל זה כל הזמן מעגל כזה שלא נגמר. והעולם אכזר ויכולים לצחוק עליך ולשים עליך ז** ולבגוד בך, אבל תמיד בהתחלה אני נחמד מדי כי אני פוחד שלא אהיה סבבה איתם ואז בעקיפין בסופו של דבר לא יאהבו אותי ואז ההערכה שלי שחיפשתי תיפגע. מה שקורה הוא שיש לי בטחון גבוה מאוד ויכולות גבוהות ומוכחות, אבל הן כלואות בתוכי בגלל פחדים מה יגידו עליי ואיך יגיבו לאישיות החדשה במרכאות שאני אציג בחוץ. ובכלל, איך אתמודד עם כל התגובות של מי שהכיר אותי פעם אחרת. אני לא חי את החיים שלי האמיתיים. וכך שוב כל פעם חוזר לו הניגון ואני במרדף אחרי כך שיספרו אותי, ושוב לא למדתי לקח מפעם קודמת. אני רגיש מדי וסופר יותר מדי מה אומרים. חייב להיות יותר אסרטיבי ולא לחיות בסרט שכולם אוהבים אותי כי אין דבר כזה, לכל אדם יש אנשים שהם לא כוס התה שלו. אני חייב לא לספור ולהתרגש מאנשים, כמו שהם במקרים מסוימים לא מתרגשים ממני. יש לכם עצות איך לעשות את זה? אני כן מודע שעצם זה שאני מעלה את זה למודעות כבר עשיתי אחוז מסוים מהעבודה וכן מעריך את זה. ויש לי עוד בעיה, כל פעם שאני רואה מישהו מהילדות או בכלל מהעבר, שמולו היה לי חוסר בטחון, אז אני מרגיש ערעור של הבטחון. וזה מחזיר אותי אחורה. מרגיש שהרגשתי נחות בעבר וזה בא לי עכשיו בעתיד למרות שעלה לי הבטחון, ומציק לי בכל המקרים המסוימים האלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות