שלום אני מפקד ביחידה קרבית שעליה לא ארצה לפרט כדי לא להוציא לה שם, אנחנו משרתים בחברון והיציאות שלי זה 17/4.
אני מתעסק פה בהרבה דברים לא נעימים שאני מסתכל עליהם בתור אתגר אבל הבעיה מתחילה רק שאני חוזר הביתה.
כשאני בבית אני מרגיש שאני במין בועה שהכל שם לא אמיתי ואנשים חיים במין אופוריה שהכל בסדר...
אני לא מרגיש בנח להיות עם הרבה אנשים כי כשאני בצבא אני תמיד דרוך ומוכן לכל פעולה ובבית שאני מכיף את עצמי באנשים אני לא נלחץ אבל לא מצליח להישאר ופשוט מתרחק והולך לצד, אני מצליח להירגע רק כשאני שותה... אני מדבר על זה עם החברים שתמיד מוכנים להקשיב ושמים לב שמשהו לא בסדק איתי וזה מרגיע קצת אבל לא באמת פוטר את הבעיה.
אין לי עם מי לדבר עלזה בצבא כי בתור מפקד אתה לא יכול באמת להראות חולשה לחיילים ובין המפקדים האחרים אין מספיק קשר ונראה שאף אחד לא באמת חווה אותו דבר.
לסיכום אני נשרט כאן אבל מתחשל ולא מתכוון לעזוב, אני רוצה לדעת מה אתם חושבים עלזה ואם שמעתם על עוד מישהו שעבר משהו דומה ומה לדעתכם הפיתרון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות