אוכל אוכל אוכל אוכל
היי.. אני אגש ישר לעניין.
לפני כשבוע בדיוק עברתי פרידה קשה שלא עוזבת אותי לרגע. מדי פעם נזכרת בו ובוכה, מדי פעם מרגישה שאני יכולה לעבור הלאה.. ברמה העקרונית - אני יודעת שאני יכולה למצוא טוב מזה. אבל הוא היה הכל בשבילי והוא שבר אותי בצורה שלמרות שאני אוהבת אותו, אני כבר לא יכולה לחשוב על הרעיון שנחזור (למרות שגם ככה הדגיש בפני שהוא לא מתכוון לחזור).
מאז אני לבד, רוב הזמן בבית חוץ מהפעמים שאני באמת מכריחה את עצמי לצאת כדי לנסות לשכוח.. וזה לא באמת עוזר, אני חוזרת הביתה לבכי, לידיעה שימי שישי אני כבר לא אצא איתו, שאין לי למי להתקשר כדי לשמוח ולבכות ולדעת מה קורה איתו. יש לי חברות והן באמת מדהימות וביציאות איתן אני באמת מצליחה קצת לשכוח, ויש לי את המשפחה שמנסה לעודד.. אבל זה לא עוזר לטווח הארוך!
זה מגביל אותי, ואני מפחדת.
אני באמת מפחדת להשאר לבד בגלל שהמחשבות עליו לא מפסיקות. אני מפחדת שכאשר אתחיל לעבוד (משבוע הבא) אני לא אצליח לתפקד כמו שצריך ויפטרו אותי. אני מפחדת להתחיל אפילו ללמוד נהיגה שמא הפרידה תסיח את דעתי! איך לצאת מזה? איך לשנות גישה למצב?
אמא שלי אומרת שזה עניין של בחירה - החלטה. להחליט שאני שוכחת ועוברת הלאה, אבל זה לא קל.
אני אובדת עצות ואשמח לעזרתכם.. תודה מראש♡
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025