שלום לכם אנשים טובים, אני מקווה שתוכלו להבין אותי ולעזור לי כי אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב החדש.
הקדמה: היה לי חבר למעלה משנה וחצי (הראשון שלי), באמת התאמנו אחד לשניה והקשר שלנו היה טוב והדדי.. נורא אהבתי אותו ועדיין אוהבת וקשה לי נורא.
הוא נפרד ממני ממש לפני כמה ימים, אחרי שחזרנו מחו"ל מחופשה עם המשפחה שלו.
רבתי איתם במהלך החופשה, אבל למחרת הכל הרגיש רגיל וחשבתי שעברנו הלאה.. והסתבר שלא. הוא טוען שהוא פשוט בתקופה מסובכת, "צריך למצוא את עצמו", חושב שאנחנו לא מתאימים בגלל כמה דברים שעשיתי (למרות שכל כמה זמן הייתי שואלת אותו אם יש משהו שהוא רוצה לשנות בקשר או משהו שמפריע לו, והוא לא אמר שמשהו כזה מפריע לו).. קיצר, לדעתי הוא פשוט הפסיק לאהוב. היו לנו תקופות כל כך טובות וכל פעם שאני חושבת עליהן זה שובר אותי, שובר אותי לדעת שהוא מוכן למחוק שנה וחצי בגלל כמה דברים שעוד היה אפשר לתקן (אלא אם כן באמת הפסיק לאהוב אותי). הוא הבהיר בפניי שאין בכוונתו לחזור.
בינתיים אני מנסה להתגבר עליו ועל המשפחה שלו (שאני אוהבת יותר מהמשפחה שלי), ואני מרגישה שלא אמצא מישהו שיהיה "החבילה הכוללת" כמו שהוא היה בשבילי. כי הוא היה פשוט הכל בשבילי והמשפחה שלו גם אהבה אותי, היינו עושים הרבה דברים ביחד וחווינו המון.. וקשה לי להאמין שהקשר הבא שלי יהיה ככה.
אני לא מחפשת ריבאונד ולא קשר קצר, אני רוצה שהקשרים שלי בחיים יהיו טובים ועם עתיד כמו שהקשר איתו כביכול הרגיש לי.
יש לי חדר כושר בבית ככה שלהרשם לחדר כושר כדי להכיר זה די מיותר.. למרות שההורים הסכימו לעזור עם זה, אם זה יעזור לי להתגבר.
בברים אני פחות רוצה, כי בינתיים מה שראיתי אלו טיפוסים שהם לא בשבילי.. וגם חברות שלי לא ממש זורמות למקומות כאלו..
אני מתגייסת רק עוד 7 חודשים.. ולא יודעת אם כדאי בכלל להתחיל קשר עד אז או לחכות להכיר אנשים איכותיים בצבא.
מה דעתכם אני צריכה לעשות? איפה להכיר? ומה לדעתכם אני צריכה לעשות כדי שהקשרים הבאים באמת יצליחו?
סליחה על החפירה ותודה מראש על המענה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות