היי
אני וחבר שלי ביחד 3 שנים. (עם פרידות במהלך הקשר)
אני מכירה אותו הכי טוב בעולם והוא אותי.
הבעיה היא שהוא לא מראה לי אהבה, והוא היה מראה, עכשיו לטענתו הוא לא אדם כזה
הוא לא מראה לי אכפתיות ותמיד מוצא תירוץ לזה, אני לא חושבת שתירוצים מתקבלים בנושא כזה
אם אני מנסה לדבר איתו על משהו שמפריע לי וזה לא מתאים לו, הוא צועק, מתעצבן או איכשהו משנה נושא, וכשזה מגיע לדמעות הוא אומר לי שנמאס לו שאני בוכה. הוא לא מבין שהוא זה שגורם לי לבכות, ואני לא ילדה רגישה בכלל.
הוא מזלזל ביכולות שלי, הוא לא מאמין שאני יכולה כי אני ״קטנה ויכולה להתפרק בשניה״
קשה לי להמשיך ככה, אני לא יכולה לעזוב אותו כי אני אוהבת אותו יותר מדי. אני לא רוצה להשאיר אותו לבד. אבל מצד שני נדמה שלא אכפת לו להשאיר אותי.
הוא לפעמים אפילו מסתכל על בנות מול העיניים שלי ״כדי לעצבן״ ומעיר הערות כמו ״יואו איזה תחת״ לידי וכשאני מתעצבנת הוא צוחק.
הוא מוכן להיפגש איתי רק בלילה כששנינו עייפים וישר נרדמים, ויום למחרת שאנחנו קמים בבוקר יש לו משהו לעשות ואני אפילו לא מספיקה להסתכל עליו באמת.
הוא לא מוכן לחשוף את הקשר בטענה שעברנו יותר מדי וכרגע קודם כל אנחנו צריכים להחזיק תקופה מסויימת כדי לחשוף אותו, למרות שחזרנו לפני חודשיים בערך וזה עדיין לא משנה כלום.
בבקשה, תגידו לי מה לעשות כי אני עיוורת כשזה מגיע אליו, ואל תשפטו אותי
תודה למי שעוזר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות