כן
שלום.
אני וחברה שלי סגרנו שאם אנחנו מתחתנים כי זה באמת רציני, אני אשמור שבת. הרעיון בא ממנה אבל אני באמת אוהב את זה ובאמת מאמין בזה כדי לעשות את זה.
מכיוון שאני בא מבית שלא שומר שבת, אינני מתכוון להתחיל עכשיו לבד כי זה בלתי אפשרי אבל שאני אצלה אני שומר והכל .
פה הבעיה.
כביכול אני לא מראה לה שאני באמת הולך לשמור שבת והיאלא מאמינה לי שאני אשמור וזה בא ממני ולא סתם
והיא איבדה את האמון בי, ואת השלמות איתי.
אני איתה שנתיים צרופות באהבה והיא חושבת שאני מושלם בשבילה וגם אני לגביה בכל דרך אפשרית, שנתיים מלאות באהבה וכיף.
היא התחילה לעשות שיעורי תורה לפני חודשיים והיא באהאליי בהודעה:
או שאתה עושה שיעורי תורה איתי או שאנחנו נפרדים כי אני לא מאמינה לך ואני לא רואה שיש לך קשר לדת.
היא תלתה את האהבה בדבר.
אם זה היה הפוך היא אמרה שאם היא הייתה מאמינה בזה היא הייתה עושה את זה למעננו.
אם היא תולה את האהבה שלנו בדבר היא לא בריאה והיא כלום וזה באמת מאכזב ואני כל כך עצוב לשמוע דבר כזה.
אך אני מאמין בשיעורי תורה ואני יודע כמה זה עוזר ואין לי בעיה לעשות את זה עד שנגור ביחד. להוכיח לה.
אבל למה בדרך הזאת? למה או זה או זה?
למה אני צריך להוכיח לה? למה ?
למה אין אמון? סובלנות? הבנה?
מה הייתם עושים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025