מבחוץ תמיד זאת שסבבה עם כולם ותמיד מחייכת. אבל מאז שאני זוכרת את עצמי אני פשוט נעלבת מכל שטות מטומטמת. אם אבא העיר לי על משהו, אם עשיתי משהו לא נכון בעבודה, או כל דבר כזה שמעירים לי עליו או צועקים עלי, אני מהנהנת ואומרת בשקט סליחה אתה צודק ומבפנים מתחילה להרגיש מחנק בגרון ומנגבת מהר את הדמעות. למה אני לא מצליחה פשוט להמשיך הלאה? מה דפוק איתי?? למה אני לא יכולה פשוט להתעלם או לקחת בקלות כמו בנאדם נורמלי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025