אני חושבת שאין לי ממש מיומנויות תקשורת ונראה שלכל מי שמסביבי יש.
יש הרבה פעמים תחושת בדד.
לפעמים מתבודדת מטבעי, מגיעה לבד למסיבה שמכירה שם את האנשים, פוגשת פרצופים מוכרים, אבל הם תמיד יוצרים קשר אלו עם אלו ואני תמיד אוויר. האינטרקציות שלי איתם לרב קצרות מאוד ואני תמיד צופה מהצד על חייהם המעניינים כיצורים חברתיים, נקרא לזה כך. זה ממש מתסכל. חשבתי שגם אם לא הייתי, לאף אחד לא היה ממש איכפת.
למה אני כל הזמן לבד? במה אני שונה מהם?
אני רוצה להמשיך להיות שם כשבא לי, להתנתק זה לא העניין, השאלה מה אני עושה או לא עושה שזה המצב? אני מוטציה? לא ממש. אז מה הקטע? זה גורם לי להתעסק בשאלות אם אני יפה מספיק? אולי משעממת? לא עולים לי נושאי שיחה איתם, אין להם צורך בהכרח לעבור ולומר לי שלום כחלק מהאנשים הקבועים והחשובים. באמת לדעת מה שלומי, אם אני מגיעה למסיבה הבאה. להרים טלפון ולקבוע אפילו. אם זה קורה זה ממש בקטנה ושייך לעבר. עם הזמן מרגישה חסרת משמעות לידם. לא חשובה להם. אני גם חושבת המון איל זה נראה מהצד שאני לבד, חסרת חברים משם או בכלל. מי ירצה להתקרב אם אחרים לא מעזים? איך לקרב אחד שאולי אחרים יראו בזה אישור?
אולי אני לא מרגישה לידם מספיק בנח, מספיק משוחררת, לא מכירה את כל המוזיקה שהם מכירים והפערים מורגשים? זה אומר שאני צריכה לחזק את הבטחון לידם? איך? איך מספרים משהו מעניין? ומביאים להמשכיות בשיחה?
היו פעמים שבאתי בשביל המוזיקה בלי ציפיות והיו לי יותר אינטרקציות וממש סבבה אבל זה קורה אחד ל. כי כמובן תמיד יש לי ציפיות עמוק בפנים. מעוניינת לשפר כישורים חברתיים אבל לא בטוחה איך. מה אתם ממליצים לי לעשות? איך להגדיל את מעגל החברים? איך ליצור קירבה לאנשים האלה ולהיות מעורבת? אני חוששת ''להדחף''.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות