המחשבות על זוגיות, אהבה טובה, לבנות בית לא מפסיקות להגיע כל לילה.
אמנם אני רק בת 20 ואין לי לאן למהר.
יש כאלה שיקראו את זה ויחשבו שאני נואשת, יש כאלה שירגישו את אותם דברים ויש כאלה שיעצרו באמצע הקריאה כי לא יתחברו.
משהו בי מרגיש שהוא חייב פריקה דווקא לאנשים שהוא לא מכיר ולא פגש בחיים.
בעיניי בסיס טוב למערכת יחסים זה תקשורת טובה, בלי תקשורת אין הצלחה.
היום כולם מכבסים את הכביסות המלוכלכות בחוץ, אצל חברה, ידיד או סתם מישהו שאפילו לא מכירים.
לפעמים אני חושבת שאולי לא אמצא גבר שיהיה איתי באותו ראש.
אני רוצה וצועקת כולי זוגיות- אבל לא בלחץ ולא בהתפשרות.
אני רוצה לקום לבשל, להחזיק בית, להביא ילדים, לשמח את בעלי, לדבר איתו, להבין אותו ולנשום אותו כל יום.
הסיפורים מסביבי לא נותנים לי מנוח, האם גם אני אתחתן, אביא ילדים, ירד לגינה עם חברות ורק אקטר כמה בעלי הוא מעצבן, ולא מסודר, ולא עוזר ולא ולא ולא.. זה בעיניי לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ.
היום התקשורת אבדה, כבר לא מדברים על הבעיות אחד מול השני, לא מעריכים את מה שכן טוב באדם השני, לא מתרגשים מנשיקת בוקר טוב וזה מה שאני מפחדת להיות.
אני כותבת בלי פואנטה רק כדי לפרוק, אני בטוחה שאמצא את שלי אני אתאמץ ואטפח את אהבתי כל יום ולא אתן לה לכבות.
שמשהו יפריע לי אני אדבר באותו רגע ולא אאגור ואתפוצץ מעצבים שבוע אחרי, אתן מעצמי ואעריך כל דקה שאני הוא זאת שהוא בחר.
הלוואי וכולנו נמצא את שלנו והמחשבות האלה יעלמו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות