שלום!
אממ קודם כל רציתי להתנצל על הכותרת בגלל שלא כל כך הצלחתי למצוא כותרת אחרת.
אני ילדה שונה, זאת אומרת, אני לא עושה דברים שילדים אחרים עושים.
לא שומעת את אותה המוזיקה, לא מתעניינת באותם הנושאים ואין לי כל כך עם מי לדבר.
אני מרגישה ממש לבד, ולא רק בגלל מה שציינתי, בשנה האחרונה נכנסתי לדיכאון וכל הזמן מתרוצצות לי מחשבות שלא פוסקות, שאלות, תהיות ומחשבות אובדניות למיניהן.
בסך הכל, מבחוץ, אני נראית ילדה מאושרת שיש לה הכל, ממוצע 92, לא חסר לי כלום, חוץ מהרצון הזה לחיות.
חלק החברים שלי עוזבים אותי, ובשנה הקרובה אני חוששת שהמצב ידרדר עוד יותר.
בבית הספר משפילים אותי, יורדים עלי, ואני נחשבת ה״מוזרה״ של הכיתה. נמאס לי שמכתיבים לי מה להיות! וההרגשה הזאת מתסכלת עוד יותר.
אני לא מוצאת סיבה לקום בבוקר והכל נראה לי כל כך חסר משמעות.
נמאס לי להיות לבד מבפנים! להרגיש כל כך בודדה ולשים מסכות שרק מראות שכביכול טוב לי.
השאלה שלי היא, האם כל זה יעבור? או שאני לא אמצא מקום שאוכל להיות בו מי שאני ויקבלו אותי?
- אני רוצה לבקש סליחה על הכתיבה הנוראית, אני בסערת רגשות ולא הצלחתי להעביר הכל כמו שצריך, תודה למי שעוזר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות