קשה לי עם אנשים מוחצנים ואנרגטיים, וזה עוד יותר קשה כשרוב האנשים הם כאלה. אני בן אדם רגוע שאוהב את המרחב האישי שלו, אבל כשאני נפתחת לגמרי אני יכולה להיות פסיכית מצחיקה ונחמדה.
קשה לי להיפתח בבום ולהיות אני הטבעית ליד אנשים חדשים!
כשאנשים רק מכירים אותי, אני תמיד צריכה תקופה להבין ולעכל מה עומד מולי. בגלל זה אני קצת יותר סגורה, ובינתיים הם מקבלים את הרושם שאני סנובית ושאני לא בן אדם של שיחה!!! אני פוחדת להתחיל שיחות, זאת סוג של חרדה חברתית.
לא מזמן הגעתי לעבודה חדשה ומישהו שם היה סבבה איתי וניסה קצת להרשים, אבל אני עדיין הייתי בשלב של ״להיות סגורה״ אז הוא קיבל ממני רושם של סנובית והתחיל להתעלם.
זה ממש מבאס, זה עוד מישהו שמצא חן בעיניי. מתחילים איתי הרבה ומפלרטטים איתי, אבל אני תמיד יוצאת ביישנית ונתקעת.
כולם אומרים לי ״פשוט תיפתחי יותר עם אנשים ותדברי איתם יותר״ כאילו שזה אמור להיות הדבר הכי קל בעולם!!! זה ממש ממש קשה לי! זה פי אלף יותר קל לי כשיוזמים איתי שיחות ונפתחים אליי, ואז אני הכי פתוחה שבעולם.
אז מה עושים?!
מה שהכי מוזר זה שאני לא תמיד כזאת, אני בן אדם עם ביטחון, אבל מופנמת בהתחלה.
הכרתי מישהו (שלצערי גדול ממני ב13 שנים) ותמיד יש בנינו כימיה באוויר, השיחות בנינו זורמות, אני מרגישה איתו הכי טבעית, אכפת לו ממני והוא זוכר כל דבר שאני מספרת לו - אבל כמובן שזה ״לא בקטע כזה״, שאין שום דבר מעבר ושזה נשאר ככה כי אני רק בת 17.5 - אז יכול להיות שאני מתחברת יותר לאנשים בוגרים?
מה לעשות במצב שלי???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025