אני וחבר שלי ביחד כבר שנה ותשעה חודשים. עדיין לא קיימנו יחסי מין. אני מרגישה שאני לא מוכנה לזה עדיין.. מרגישה שאני צעירה מידי, שלא עשיתי עוד כלום בחיים, לא מצאתי את עצמי ולמען האמת גם לא התחברתי לעצמי עד הסוף.. לא לנפש ולא לגוף.. בהתחלה של הקשר ההורים של החבר שלי התחילו להתערב שהוא לא מקבל ממני כלום, שהוא לא גומר וזה יפגע לו בזרע בעתיד, ולפעמים אסרו עליו לישון אצלי כי אני לא מרצה אותו..אח שלו דיבר איתי מלא שאני צריכה לתת לו ושהוא לא יחכה לי לנצח.. אחר כך הפסיכולוגית שלי התחילה להגיד לי שאני צריכה להיפתח יותר ולשכב איתו.. קצת התחילה לשפוט (״למה אתם לא שוכבים״).. אחרי זה אמא שלי התחילה ״להתעניין״ למה אנחנו לא שוכבים עדיין ושהוא כבר רוצה לנסות והוא ילד בוגר כבר (19).. ועכשיו הוא בעצמו מתחיל לשפוט אותי וללחוץ עליי שהוא מחכה כבר too much אבל הוא יכול לחכות עוד.. אני לא יודעת מה לעשות כבר... אני יודעת שאם עכשיו אני אתן לו זה לא יהיה מרצון.. זה יהיה מלחץ חברתי.. ואני אשנא את עצמי כל החיים על זה... אני לא מרגישה שאני ״צריכה״ או ״חייבת״ למישהו משהו.. אבל כולם לוחצים...... למה הכל כל כך לחוץ.. למה לא נותנים לי לחיות בקצב שלי.. רק גורמים לי לחשוב שהתפקיד שלי בכל זה זה לספק אותו ולא משנה מה אני מרגישה.... הכל רק בשבילו....
מה לעשות?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות