היי
אני תלמידה מאוד טובה בבית הספר, עברתי הרבה מאוד דברים בחיים ובבית ספר עצמו שגיבשו אותי להיות מי שאני היום. מזה כשנה וחצי אני עובדת מול מאמנת אישית שגרמה לי לראות את החייפ בראי אחר לגמרי. אם הייתי נכנסת לכל מיני משחקים של חברות, היום הן משחקות עם עצמן ואני בוחרת בקפידה את היעדים שלי והמלחמות. כן, מלחמות כי בכל זאת, החיים התגלו לי כמאבק מתמיד על הזכויות שלי, דעות ובכלל מקום של רגשות אם אני בוחרת להיות אדם טוב שרוצה לעצמו רק טוב.
התמודדתי עם סוגיות מאוד מורכבות של אי אמון, חוסר אמון, ניכור, חוסר שקיפות ועוד כל מיני עד שאמרתי יחד ומול המאמנת שלי "עד כאן, מספיק".
היום אני לא מאפשרת למצב להיות מעורפל, אני מיד מדייקת באקורדים שמנגנים מולי, מיד בקול רם וברור אני אומרת את מה שלדעתי נכון.
היה לי קשר. הוא אומר שמאוד אהב אותי אבל אני חושבת שלא אבל זה לא משנה זה כבר נגמר ואני נגמרתי איתו. עכשיו יש מישהו חדש בחיים שלי שצובע לי בצבעים יפים את כל התמונה השחורה שהיתה תלויה כל כך הרבה זמן. כמו תמונה שכל בוקר היה חשוב למי שחשוב לשים עליה גם בד שחור.
כן, היה לי קשה. ואני יכולה היום לדבר על זה כי קמתי והפכתי למאוד חזקה וחכמה, וכבר לא באמת איכפת לי ממי שלא רוצה שיהיה לו איכפת ממני או שמתחשב בי. ובגלל כל זה, קשה לי להתקרב לבחור החדש.
בחור מקסים שהבנתי שהיה תמיד בצד וחיכה לי גם עם החבר שהיה רע אליי והתעלל בי בצורה הכי רעה שאפשר, רק לא יכל להתקרב כי פחד וגם לא האמין שיקרה בגלל שחשב שאתחתן עם כל הבעיות וההרגשה הלא טובה שהייתי. אין לו כל מיני קשרים שיש שם סימני שאלה, אין אף אחד בינינו והוא לא מספר שום דבר לאף אחד. לא אמצא אצלו שום בחורה ערומה בטעות אלא אני תמיד אדע שגם אם אמצא כזאת, משהו לא בסדר לה בראש.
אבל עם כל זה, קשה לי להתקרב. קשה לי להכיל אותו והוא לא מוותר וזה עושה את זה יפה יותר.
סיפרתי את זה בסוד רק לאימא שלי, ואימא שלי עדה וידעה על ההתעללות והמשחקים של האקס שלי ואמרה לי : תנסי, גם אם קשה. ותשכחי את האקס, תתני אותו לכל מי שרוצה אותו אבל לא רוצה אותך באמת.
לא יודעת.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות