אני מניח שאני רק רוצה לפרוק, אני במצב לא טוב כבר שנים, סובל מדימוי עצמי נמוך בגלל ההורים, כל מה שעשיתי, לאן שהלכתי תמיד קיבלתי מהם הערות פוגעניות שבסופו של דבר חלחלו עמוק ונכנסו לתודעה שלי, הגעתי למצב שאני מפחד להתקשר, מפחד לקחת צעד קדימה ואת כל זה אני מסווה תחת כעס והתגוננות. מכרתי את הנפש שלי להימורים ואת כל הכסף שהיה לי, חסכונות פשוט העפתי לעזעאזל כדי לקבל קצת ריגוש בחיים. אני לא עובד כבר מספר חודשים ולצערי הרב אין התקדמות בזמן שאני תחת חובות שעליי לשלם. אני חי עם ההורים וכל רגע שם הוא סבל עצום בשבילי, אני עם תחושת ריקנות עצומה. האור היחידי שיש לי בחיים הוא בגלל החברה שלי, ששותפה לכל סודותיי ועדיין משום מה עוד לצידי, תומכת בי וסופגת את הכאב שלי. לאן אני ממשיך מכאן, אני כל יום מחפש עבודה ושולח מדי פעם קורות חיים אבל אף אחד לא חוזר אליי, על רוב המקומות אני פשוט מוותר, כי הורגלתי לחשוב שאני קטן ועלוב ואין לי שום דרך לחשוב אחרת שאני אחד שרואים לו סבל בעיניים, אחד שמדבר בקול חלוש יהיה מסוגל למשהו טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות