הוא הפך אותי ליזיזה, אבל אני אובססיבית כלפיו אז אני זורמת איתו

הכרתי מישהו בכיתה ז, עברנו המון המון ביחד. התבגרנו ביחד, הוא חלק מאוד גדול בחיים שלי אני חושבת שהוא האדם היחיד שאני מרגישה שלמה בקשר איתו. אקרא לו פה מור.
אני לא בטוחה שזה הדדי, יש לו המון קשרים משמעותיים בחיים שלו ולי אין, יכול להיות שאני עוד אחת בשבילו. אני לא נפתחת בקלות מול אנשים חדשים בחיים שלי, אבל הוא היחיד שאני רוצה להיות איתו כל הזמן.
הוא עבר השנה לבית ספר שלי, ועשינו ביחד שבת אצלו. היינו לבד בבית שלו ואז הוא התחיל לגעת בי ונישק אותי, זאת היתה הנשיקה הראשונה שלי, זרמתי איתו וזה היה הניסיון המיני הראשון שלי. אחרי זה בבית ספר הוא לא דיבר איתי פשוט התעלם למרות שדי רדפתי אחריו רק שידבר איתי, באותה תקופה לא היה לי כלום בלעדיו, הביטחון העצמי שלי היה ברצפה בלעדיו.
בסוף יצאתי מהדיכאון שהוא גרם לי להכנס אליו, הבנתי שהוא כנראה ניצל אותי, התחלתי לטפח את עצמי קצת יותר. אני רק אגיד, הוא לא נראה טוב כל כך, אין לו שרירים בכלל אפילו קצת כרס, ולי בנים שולחים הודעות כל יום כמעט גם מהנערים הגדולים בבית ספר, אני מאוד מוכרת בבית ספר שלי וכל הזמן מסתכלים עליי ומזמינים אותי אליהם ורוצים להפגש איתי, אבל הם נראים לי חסרי עומק ומטומטמים שאין לי חשק להכיר. החיצוניות לא מושכת אותי, החכמה שלו והבגרות שלו מושכת אותי הרבה יותר מבנים שנראים ממש טוב שרוצים להכיר אותי.
ממש שבועיים אחרי השבת הזאת, עדיין הייתי בדיכאון קשה בלעדיו אבל ניסיתי להשכיח אותו כי הוא פשוט הוציא אותי מהחיים שלו נורא מהר, יצאתי למועדונים ועשיתי סקס יבש עם כמה בנים, אחרי חודש בערך יצאתי עם נער בן 18, התאהבתי בו וסוף סוף הרגשתי שיש עוד מישהו בעולם שמסוגל לשמח אותי, כבר שכחתי ממנו. שכבנו, איבדתי את הבתולין איתו. אבל הוא נפרד ממני אחרי רק שבועיים ביחד. אהבתי אותו מאוד, אבל הוא התקדם.
וככה חזרו הגעגועים שלי למור. כשאני וההוא בן ה18 נפרדנו המון המון בנים שלחו לי הודעות וממש ניסיתי להכיר מישהו חדש שיחזיר לי את השמחה שאוכל לעשות איתו חיים. אבל איבדתי את הבטחון בבנים. אחרי שהוא נפרד ממני הוא כבר יצא עם מישהי נורא מהר, ואני רק מסננת את כל מי שרוצה להכיר אותי, חוץ מבן אחד שנפגשתי איתו ועשינו סקס יבש אחרי שהוא נפרד ממני. אני לא מספרת על זה לאף חברה שלי, לאף אחד.
פתאום הוא שלח לי הודעה, מור, ודיברנו המון, אמרתי לו שאני כועסת שהוא כל כך מהר התעלם ממני ושכח ממני.
הוא הזמין אותי אליו שוב, ונורא מהר הסכמתי ועשיתי אצלו שבת. הכל חזר על עצמו, שוב הוא נגע בי ושוב זרמתי, ושוב- יום אחרי זה כאילו לא מכירים אחד את השניה.
לפני השבת הראשונה היה לי קשר מדהים איתו, מדברים שעות על החיים ועל גן עדן וגיהנום ומשמעות ועתיד ועבר, פשוט קשר אמיתי. עכשיו אני חושבת שמה שהוא רוצה ממני זה רק מגע, ואני נותנת לו את זה כי הבנתי שכנראה זה הדבר היחיד שיהיה לי איתו, ואני מעדיפה את זה מאשר כלום.
הקשר איתו אולי לא בריא לי? אני אובססיבית לחכמה שלו ויש לי קשר איתו שלא היה לי עם אף אחד. אני מתגעגעת גם לחבר שהיה לי אחריו. אם אני רוצה אני יכולה להשיג מישהו נורא מהר אבל אני לא נמשכת לאף אחד ואין לי חשק להכיר מישהו אחר חוץ ממור, רק הוא כנראה ישמח אותי במשך כל החיים. אובססיה.
לשכוח ממנו ולהכיר מישהו? השמחה שלי תלויה בו.