לא, לא שווה את זה
אני בכיתה ט' ועוד לא היה לי חבר, אני לא ממש מדברת הרבה עם בנים אפילו שפעמים רבות ניסיתי. כן, יש לי כמה ידידים אבל חוץ מזה יש לי רק את החברות הטובות שלי שאיתן אני מרגישה הכי בנוח. אני כבר לא מנסה או משהו וזה לא שאפילו שונאים או אוהבים אותי, פשוט לא מכירים אותי ותמיד הייתי מהילדים הלא מקובלים שבצד. חלק מהחברות שלי התנשקו והיה להן חבר אבל החברות שלא היה להן ודיברתי איתן על ההרגשה הזו אומרות לי שאין לי מה להתבייש בעובדה שלא היה לי חבר ושזה לא באמת משנה מתי היה לך חבר פעם ראשונה או התנשקת אבל אני פשוט לפעמים מרגישה טיפה שונה ובזמן האחרון אפילו שזה משהו לא בסדר איתי. כבר נמאס לי לנסות להתקרב לכל החבורות האלה ולהתאמץ. אני ניסיתי ופשוט נמאס לי לנסות ואולי זה משהו לא בסדר איתי? אני לא הכי רזה וממש לא מקובלת אבל בכלל לא ביישנית ויודעת לדבר עם אנשים ולעמוד על שלי (אפילו שלפעמים אני עושה את זה בצורה מעצבנת ומפחידה) ויש לי בעיות בשליטה בכעסים, כך שאני הרבה פעמים מגיעה לבית ספר ממש עצבנית וכועסת ומרחיקה המון אנשים ממני ואני כבר מתחילה לחשוב שזה אחת הסיבות שבגללן לא הרבה מתקרבים אלי או אפילו מסתכלים לכיווני.
אני מנסה לא לייחס לזה הרבה חשיבות, אבל ככל שאני גודלת אנימרגישה שזו כבר בעיה יותר קריטית.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026