שלום לכולם.
אז ככה, יש לי בעיית הסתגלות נוראית עם המערכת עד כדי כך שאני נמצא בדיכאון חזק (בקושי יוצא מהבית, ניתוק קשר עם החברים וההורים, בקושי אוכל וישן ועוד..), וצה"ל פשוט מורחים אותי כל הזמן.
לפני שבועיים ראיתי את הקבן, וקבעו לי תור לפסיכיאטר(29.6). מאז הקבן התחלתי נפקדות ורשמו לי על כל השבוע הקודם חופשים מהמפקד+/שלי ובעיקרון הנפקדות שלי התחילה רק מתחילת השבוע הזה ביום ראשון.
ביום שלישי ביקרתי את הפסיכיאטרית בבית חולים ליד הבית שלי (קיבלתי אישור לעשות את זה מהקבן שלי), והפסיכיאטרית אמרה לי שאותי מהצבא לא ישחררו ושאצטרך למקם את זה איכשהו במערכת הזאת.
אחרי מה שהיא אמרה לי, אני תוהה אם אני פשוט חייב להפסיק לנסות..
יש לי לפעמים מחשבות אובדניות ואני יודע שאגיע למצב כזה שאפגע בעצמי בצורות קיצוניות, כי חתכתי כבר פעם..
זה פשוט מבאס שאני אצטרך לפגוע בעצמי בשביל להראות להם שאני כן סובל ושכן המערכת הזאת מבטלת אותי לגמרי, ושלא נדבר על זה שבבסיס אני כל הזמן מסתגר בחדר בסוף היום ואפילו לא הולך לארוחות ערב כי פשוט אין לי חשק לאכול ולדבר עם אף אחד..
לאחר השיחה עם הפסיכיאטר ביום שלישי, התקשרו אלי היום מהמשרד של הקבנים ואמרו לי שרוצים שאני אבוא לפגישה ביום ראשון, וזה כנראה בשביל לראות את החוות דעת של הפסיכיאטרית..
אם להגיד את האמת, אני לא מתקרב בכלל למצב של האנשים שהיו נמצאים במחלקה הפסיכיאטרית כשביקרתי שם, לעומתם אני שפוי... אבל אני בהחלט לא שפוי, לפחות לא ברגעים שאני כן נמצא במערכת הזאת.
השאלה שלי היא כזאת.. האם כדאי לי כבר לוותר על לצאת מהצבא ופשוט לסבול גם אם ארגיש צורך לפגוע בעצמי ולהגיע ברוב הזמן מהשירות שלי למיונים ולפסיכולוגים או שפשוט להילחם על זה? כי אם למדתי כבר משהו מהמערכת האוטיסטית הזאת, זה שהם יעשו הכל בשביל לייאש אותך ולגרום לך לרצות להתאבד כמה שיותר מהר..
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות