היי
אני ליה(שם בדוי..) בת 18 ואני כבר שמונה חודשים בצבא משרתת בבסיס סגור ועושה חמשושים
עוד לפני שהתגייסתי ידעתי שיש לי חרדה חברתית ואחר התסמינים שהם חזקים אצלי זה החרדה מלאכול מול אנשים. אם זה לא חברים או משפחה גם אם זה תלוי בחיים שלי אני לא מסוגלת לאכול מול אנשים. גם לא את הדבר הכי קטן. אפילו מים לשתות אני לא מסוגלת.
זאת בעיה ממש גדולה בשבילי כי אני לא אוכלת בחדרי האוכל אפילו שהאוכל שם נראה טוב ואני לא יכולה לקחת אותו החוצה או בחזרה למשרד כי לא נותנים להוציא אותו. המקום שם מפוצץ באנשים, גם בחוץ אין טיפת פרטיות, גם במשרד עשרות על גבי עשרות אנשים מסתובבים, גם בחוץ תמיד יש אנשים. חוץ במקלחת אין רגע שאני לבד.
בחדר שלי אולי פעם ביום יוצאת רבע שעה שאני לבד ואני יכולה לאכול וגם את זה אני עושה בפחד רב.
פעם הייתי מביאה אורז ופתיתים ואוכל כזה ושמה שם במקרר היחיד אבל המפקדים עשו שיחה שאסור להשאיר דברים במקרר כי זה פוגע ברגשות של דתיים כי יכול להיות שזה לא קשר ושהם לא הולכים לבדוק מה כשר ומה לא אז מי שמשאיר אוכל ביתי שם זה נזרק לפח. אבל גם אז נראתי כמו מטומטמת אוכלת אורז לבד בחדר בזמן שכולן מתקלחות.
יוצא לי לאכול רק בערב וזה פרכיות וגבינה צהובה ואוכל יבש בכללי ואני יודעת שזה יוצא לי בערך 300-400 קלוריות ביום. בבית אני אוכלת רגיל ומשלימה פערים אבל זה לא מספיק כי אני כל הזמן מרגישה חולשה ורעב ורק הפחד מלאכול משתק אותי.
לפני חמישה חודשים התחלתי ללכת לקב"ן אבל הוא בקושי בבסיס ואני סיפרתי לו אבל הוא לא מצליח להבין למה קשה לי לאכול מול כולם ופשוט אומר לי להתמודד ולאכול.
המפקד שלי קובע לי לקב"ן כשאני מנסה לספר לו על הבעיות שלי כי אין לי כוח להתמודד עם זה והוא אומר שאני סתם מדברת שטויות כי הוא ראה אותי בחדר האוכל(אני שם לפעמים עם חברים ומשחקת באוכל ולא באמת אוכלת).
ככה עם הכל ירדתי קצת מעל 10 קילו אני שוקלת עכשיו 41
אני לא יודעת מה לעשות, אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות