לפני 6 חודשים התגייסתי לצה״ל, ומיום הגיוס שלי חיי הפכו לגיהנום! הצבא תקע אותי באיזה חור בדרום , מרחק של 4 שעות נסיעה מהבית, (למרות שביקשתי יומיות וקרוב לבית, צהל בחר שלהתעלם מזה) . קיבלתי תפקיד די מבצעי וחשוב..עם התפקיד אין לי בעיה, אבל אני פשוט לא מסוגלת לשאת את המערכת הזאת! אני בדכאון..בוכה כל יום...אין לי פה חברות, המפקדים שלי שופטים ומרתקים אותי על כל דבר קטן, טוחנים אותי פה בתורנויות מטבח קשוחות ממש מהבוקר עד הלילה אני סובלת מאלרגיות שגורמות לי לסחרחורות וכאבי ראש כרוניים והרופא לא מתייחס לזה..אני סוגרת המון שבתות, נמאס לי באמת שנמאס לי! מעולם לא סבלתי כלכך כמו שאני סובלת עכשיו, כל יום ראשון שצריך לחזור לבסיס אני קמה בבוקר עם דמעות בעיניים...וניסיתי הכולל
דיברתי עם המפקדים שלי על בעייותיי האישיות, הם בתגובה אמרו לי שהם לעולם לא יחתמו לי על הטופס 55 ולא יתנו לי לעבור, לא משנה כמה בכיתי להם...הם פשוט אטומים ולא אכפת להם, הקבן כל הזמן אומר לי שהוא לא יכול לשנות לי את השיבוץ אז שאני לא אפתח ציפיות, ניסיתי להוציא תש אבל אין לי, הרופא מנפנף אותי ועונה לי תשובות מזלזלות...אני מרגישה אבודהה כאילו כלאו אותי בגיהנום ולא נותנים לי לצאת מפה..אני שונאת את המערכת הזאת ואת הבסיס הזה, אני שונאת את המפקדים שלי, ממש לא מחבבת את האנשים ובקיצור הכול רע..כל יום אני מאחלת לעצמי שיקרה לי משהו רע ואני לא אהיה פה יותר, כבר לא אכפת לי להכנס להריון בגיל 19 הפסקתי להזהר...אני אוכלת מאכלים מקולקלים כי כבר לא אכפת לי להיות חולה...העיקר לא להיות בצבא, אני מתה לשבור לעצמי איזה רגל ולא לחזור לבסיס, הכול עדיף רק לא להיות פה!!!
מרגישה חסרת אונים רק רוצה לעוף מפה ולחזור לחממה שהייתה לי בבית, אני מרגישה כאילו החיים שלי התהפכו 180 מעלות מאז שהתגייסתי, נהייתי בנאדם ממורמר, ומדוכא...המערכת הזאת בלתי נסבלת, הכול פה דיקטטורה, המפקדים שלי פריקים של שליטה, הבסיס פשוט מחנה עבודה שלם...כל פעם שאני בבסיס אני נזכרת בשואה, הכול פה נראה לי אפור אכזרי ומרושע...אני מתחננת לעזרה, אני כבר אובדת עצות :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות