כשאתם שומעים על פרופסור למדע באוניברסיטה אתם מדמיינים אדם שמאוד אוהב מדע, מישהו שמשקיע את כל הזמנו החופשי בפיזיקה, שאין לו שום עניין אחר. אחד שאוהב להרצות מול כיתה ולדבר על המחקר שלו וכדומה.
וזאת הצגה שאני עושה טוב. הסטודנטים שלי באמת חושבים שמה שמעניין אותו בחיים זה מבנה גרעין האטום. אני מדבר בצורה משכנעת, נותן להם תחושה שזה מעניין.
אבל במציאות, הכל הצגה. לא מעניין אותי האם הגרעין באמת יציב. לא מעניין אותו שיתוף פעולה בינלאומי. אני עובד בזה כי משלמים לי.
השקעתי שנים על גבי שנים בלימוד הנושא, שנשמע לי מעניין, אבל שגרת היום שלי התגלתה כמתסכלת, מעייפת, לא מעניינת, מלחיצה. יש לי דד-ליינים כל שבוע. אני בלחץ מתמיד של זמן. אין לי כוח לסטודנטים שלי. פרסומים שלי שאני גאה להציג הם תוצר של סבל. אני מפרסם כי אני חייב.
ומה עוד אני יכול לעשות בחיים? 3 שנים תואר ראשון, שנתיים שני. 4 שנים דוקטורט, שנתיים פוסט-דוק. וכל זה למדתי רק מקצוע אחד. הפכתי למומחה. ואני לא יודע לעשות כלום חוץ מזה. מה עכשיו, לעבוד במקדונלדס בשכר מינימום? לנקות שירותים?
לפעמים אני מקנאה באנשים שסוחבים ארגזים בפס ייצור. הם באים ב7 בבוקר, מסיימים ב-4 בערב ויש להם את כל הערב חופשי מעבודה. עושים מה שהם רוצים!
ואני עובד מ-9 בבוקר עד 10 בלילה. ימי החופש שלי זה לעבוד מהבית.
מה לעשות עם זה? אני לא יכול עכשיו לעבור להרוויח 9-7 אלף לחודש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות