שלום לכולם.
הסיפור שלנו הוא כזה: לפני כ11 שנים אמא שלי חטפה התקף פסיכוטי לראשונה שהביא לאישפוז בכפייה למשך כחודשיים... ואז קיבלתי אמא אחרת. אמא סכיזופרנית. הייתי אז ילדה, ילדה בת 16, תלמידה מצטיינת שבין רגע הפכה לנערה בוגרת שצריכה לעזוב הכל ולדאוג לאמא שלה. נשרתי מביה"ס ויצאתי לעבוד כדי לעזור לאמא בבית ובשבילי, בשביל עצמי בכדי לא להיות נטל על אמא שלי. חווינו ימים טובים וגם פחות, לאישפוז לא הגענו אבל חווינו הרבה משברים בעקבות המחלה הארורה.
11 שנים היא הייתה מטופלת בכדורים כדי שיאזנו את ההתקפים אך בשנה האחרונה נדמה שהמצב לא משתנה, הכדורים כנראה כבר לא משפיעים והדימיונות והמילמולים רק הולכים וגוברים.
אתמול היא סירבה לקחת כדורים בטענה שזהו! היא לא צריכה אותם היא בריאה והכדורים עלולים להרוג אותה. היא כבר מדמיינת שאני מבקשת לשתות את הכדורים כי מישהו מאלץ אותי לעשות את זה.
היא מסרבת ללכת לרופא, פסיכולוג, פסיכיאטר ולקבל איזשהו טיפול.
מה עושים? איך מתמודדים עם המצב בלי הכדורים? איזה עזרה אפשר לבקש כשהיא מתכחשת למחלה?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025