אני מרגישה לחוצה להתחתן, לא בגלל ההורים אלא בגלל שאני מרגישה זקנה ועוד מעט בת 30.
הייתי בכמה מערכות יחסים עם גברים שלא נמשכו הרבה זמן חוץ מאחד שעדיין אני חושבת עליו לפעמים אבל נפרדנו כי הוא נעלם לשנה וחצי וכשחזר ליצור קשר הוא אמר שהוא בנה את עצמו או משהו כזה.
אני תמיד מרגישה מה היה קורה "אם" לא נפרדתי ממנו גם אם זה חסר טעם לחשוב על זה. הגברים האחרים שהייתי איתם, יצאתי איתם לדייט אחד או שניים עד שהפסקתי את זה כי לא הרגשתי חיבור אליהם או כל משיכה אליהם.
אני עדיין לא ניסיתי מלא דברים, כי אף פעם לא הייתי הטיפוס הפתוח או החופשי במיוחד. לא הלכתי לברים או למסיבות. שתיתי אבל לא הרגשתי צורך להשתכר ואני לא מתחברת יותר מדי מהר לאנשים בכללי. יש לי 3-2 חברות הכי טובות.
אני איטית וקשה לי לקלוט או לקרוא מה הצד השני חושב עליי. אלא אם הוא כן הוא אומר לי בכנות.
גם לא יצאתי הרבה במשך שנים. אני רגילה להיות לבד, אני בסדר אם זה אבל אני עדיין רוצה להתחתן וזוגיות ומישהו לדבר איתו.
קשה לי להיפתח באופן כללי, אבל מצד שני אני כן רוצה לדבר על הכל עם גבר שיקשיב וגם שיראה אהבה או התעניינות ולא יעלם פתאום.
לקח לי גם הרבה שנים למצוא עבודה שאני נהנית לעשות, ורוב הזמן חשבתי שעבודה גם תעזור לי למצוא זוגיות. אבל זה לא ממש עבד.
אשמח לשמוע את דעתכם, ומה כדאי לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות