כן
אני יודע שזה די בעיות של גיל ההתבגרות אבל זה תוקף אותי גם עכשיו.
אני חייל בן 20 עוד שנה משתחרר משרת כנהג בוס יומיות, כל הזמן אני מסיים בשעה שונה. לפעמים מאוחר לפעמים רגיל לפעמים מוקדם מאוד.
אני בכללי בנאדם לחוץ מאוד. אדם שחסר ביטחון ובוא נגיד ככה לא הכי בטוח בעצמו.
כל דבר אני מתקשר לאימא כי היא בנאדם חכם מאוד וגם עוזר לי ומלמד אותי.
אתמול רבתי איתם עם ההורים והפעם הם הגזימו, אני בנאדם שמודה לעצמו מאוד.
(בלי להשתחצן גם די חכם לא אדם שנותן לסערת רגשות לדבר)
אבל אני באמת מרגיש אפליה מגעילה. נגיד אח שלי עזב את הבית בגלל ריב עם אבא ואימא שלי התחננה שהוא יישאר ואותי רק כל הזמן מאיימים להעיף ונוטים להזכיר לי שאני פה מבחירה שלהם.
זה לא נעים לחיות ככה. בכלל לא! אני עכשיו מאוד פגוע ונסער. ונעלבתי ממש!
אני רוצה להיות עצמאי. אני רוצה להיות חזק נפשית להתמודד עם הכל לבד!
זה הסיבה שאני כותב כאן! אני רוצה לשאול אתכם איך לעשות את זה!
איך לא לפחד לשנות דברים לבד?
איך לגרום לעצמי לא להישען על ההורים?
*חשוב לציין שאני נהג בוס, המפקד שלי האישי שאני נהג שלו, לקח אותי מכולם להיות נהג שלו. וטוב לי לשרת כנהג שלו כי הוא ממש עוזר לי ומרגיע אותי מהפחדים שלי עם הצבא. ואני מפחד שזה שאני יתחיל לעבדו יגרום לו להעיף אותי מלהיות נהג שלו. בגלל שאני יהיה לחוץ בית. וכביכול לא יישאר עד מאוחר*
אז האם תוכלו לתת לי להצעה טובה אחרת שונה.
וגם סתם לעודד! תודה לכם!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025