היי. קוראים לי פלג, ואני בת 12.
יש לי הפרעת אכילה מגיל 11, ובחצי שנה האחרונה זה התחיל ממש להידרדר עד כדי שנאה עצמית ומחשבות אובדניות.
את הסנדוויץ' שהוריי מכינים לי אני זורקת לפח בביה"ס, אני שונאת לקנות בגדים וכשאני כבר קונה זה לא בגדים צמודים כמו שהייתי קונה פעם, אני שונאת להסתכל על עצמי במראה ועוד...
בעקבות כך, בחצי שנה האחרונה הפסקתי לחייך, לצחוק, לשמוח, להנות מהחיים וכל הקשור בכך.
שיתפתי את חברותיי הטובות. אחת מהן ייעצה לי לעשות דיאטה, השתיים האחרות אמרו לי שאני נראית מושלם ושהן לא מבינות מה אני רוצה מעצמי ושאני מהממת.
אני מאוד רוצה לקבל את עצמי כמו שאני, זה פשוט לא הולך לי! ולפעמים אני חושבת על זה שאולי המוות פחות כואב מהסבל שאני חווה.
רק בשביל לציין: הפרעת האכילה שלי לא התחילה כי צחקו עליי בביה"ס או כי מישהו העיר לי, היא התחילה כי יום אחד הסתכלתי על עצמי במראה והכנסתי לעצמי את הג'וק לראש שאני שמנה.
בנוסף, אני כל הזמן נוגעת בבטן שלי ומסתכלת במראה על הרגליים שלי בשביל לראות אם אני לא שמנה מדי. אני פוסחת על ארוחות ומרעיבה את עצמי.
חשוב לומר שאני ילדה רזה, אפילו רזה מדי, אבל קשה לי מאוד להכניס לי את זה לראש ואני סובלת בצורה מטורפת.
עד לפני שנתיים דיגמנתי, והדוגמנות הכניסה לי את המחשבה שאני שמנה לראש. (אני חושבת).
כששיתפתי פעם אחת בלבד את אבי הוא צחק מזה שאני חושבת שאני שמנה (כי אני בדיוק ההפך), וכששיתפתי את אמי פעמים אחדות היא התייחסה לכך בכעס ואיתה אני לא מדברת ע"כ.
אני מדברת על ההפרעת אכילה עם הפסיכולוגית שלי אבל היא לא נותנת לי עצות טובות ולא עוזרת לי.
אני בוכה כל יום לפני שאני הולכת לישון.
(אני בת 12 ושוקלת 41.5)
אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי, כי בחיים שלי לא סבלתי ככה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025