במערכת יחסים כבר הרבה זמן ואני לא בטוח לאן זה מתקדם

היי לכולם,
קודם כל למנהלים של האתר הזה אשמח לא לעלות את השאלה לפייסבוק, מעדיף שיישאר פה באתר.
זה הולך להיות קצת ארוך - אז מי שכן יקרא ויגיב אני כבר עכשיו מודה על זה מראש.
מדובר בעניין קצת בעייתי, מעלה את זה פה באנונימיות, כי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותי לא יעיל - צריך דעה ניטרלית של אנשים שלא מכירים אותי...

אז ככה:
אני נמצא בזוגיות כבר המון זמן. (מעל 5 שנים - אבל זה ממש לא המספר המדויק, רק שתבינו פחות או יותר כמה זה רציני) המון זמן, וזה אומר שהיו המון עליות וירידות, ולמרות שכל הזמן הכל היה בסדר, יש ריבים ועניינים בכמו כל מערכת יחסים...
עכשיו, בקרוב שנינו מתחילים 'פרק חדש בחיים" כלומר נכנסים למסגרות חדשות, לצערנו לא באותו מקום. יש לציין שעד עכשיו גם אנחנו לא כזה קרובים- גרים רחוק אחד מהשניה (גם העניין הזה בעייתי קצת - אבל מתגברים).
שנינו נהיה עמוסים במסגרות החדשות האלו שאני מדבר עליהם, אני אהיה בשגרת חיים עמוסה, אינטנסיבית, המון מה לעשות, חוסר זמן פנוי, אני יודע לאן אני נכנס... כנראה שגם היא.
אנחנו כבר המון זמן ביחד מה שאומר שחושבים על 'להמשיך לשלב הבא', כלומר נישואים. המון זמן היא "רומזת לי" ומדברת על זה מלא. היא רוצה כבר להתחתן ואני מבין אותה, גם אני. אני לא אומר שאני לא מוכן, או לא רוצה. אלא ש...
1) הציבו לי תנאי מהצד שלה על מנת שאוכל להתחתן איתה (והיא מאוד רוצה שאקיים את זה) מדובר במשהו מסוים שאני צריך "לשפר" בעצמי- לא עניין קטן, זה משהו שלוקח זמן, זה תהליך מורכב... ואני גם אגיד שאני לא מכור למשהו מסוים או חולה במחלה מסוימת, זה לא דבר נורא. זה משהו שמבחינת רוב האנשים נחשב נורמאלי לחלוטין אבל מבחינת הצד שלה זה משהו שאני צריך "לתקן" לפני שנוכל להתחתן.
2) עניין המגורים, הסברתי לה שאם נתחתן עכשיו לא נגור ביחד - בדקנו את זה וזה לא מתאפשר לצערי,נהיה רחוקים ולא נגור ביחד וככה נתחיל חיי נישואים? ויהיה עומס וחוסר בתקשורת ולאן זה יוביל, לפרידה, לגירושים? ושוב אני רק בן 21..
3) מלכתחילה אמרתי לה שאני לא רוצה להתחתן כזה מוקדם, אבל עם השנים הבנתי את הצד שלה והחלטתי להתחתן מוקדם יותר ממה שתכננתי לעצמי. כרגע מכוון את זה לעוד שנתיים.
4) יש לציין שמבחינה דתית אני חילוני והיא כרגע ממש מתחזקת. ויש לה דעות רבות על הקשר שלנו עכשיו שהיא מתחזקת... יש לזה המון השלכות, אבל זו כנראה הסיבה המרכזית שלה שהיא לחוצה להתחתן- כל מגע בינינו כרגע גורם לה להרגיש רע. אני מבין ואני מכבד את האמונה שלה. אם היא רוצה להפחית במגע כי היא מרגישה על זה לא בנוח אני מכבד. אבל היא ממש לוקחת את זה ברצינות...

אני אדם פרקטי, אני לא "שאוהבים הכל מסתדר" - אני מודע לקשיים ולחיים ואני יודע שאם נתחתן עכשיו זה כנראה, סביר להניח ייגמר לא טוב. מספיק עכשיו בתקופות לחוצות אנחנו רבים מלא -שנתחתן זה לא דרך להתחיל חיי נישואים לדעתי, ואני רוצה לתת לה את זה כמו שצריך, כולל החתונה עצמה, אבל מבחינתי בגלל הסיבות שהזכרתי למעלה, למען שנינו זה צריך לחכות קצת לרגע הנכון.

אני מנסה להיות אובייקטיבי ולהציג גם את הצד שלה. היא באמת רוצה את זה, אני יודע שעובר עליה משהו לאחרונה, היא ממש בקונפליקט פנימי כנראה בגלל ענין האמונה רוצה לזרז תהליכים, אני לא רוצה להקשות עליה. אני תמיד בא לקראתה, בריבים, אם קרה משהו רע אני מפצה ומקשיב ומתקן, אני לא אעוף על עצמי, אבל אני באמת רואה את עצמי בתור גבר מבין ומכיל שיודע להודות שעשה טעות, אבל אני הסברתי לה את הדברים שכתבתי למעלה, והיא לא יכולה להבין...

אגב אני אדם שכן עושה פשרות, אני הסברתי לה שגם בתקופות לחץ אעשה פשרות כדי לדבר איתה, אבל היא לא רוצה פשרות- היא רוצה יותר מזה...

לא רוצה לזרוק לפח מערכת יחסים של כל כך הרבה זמן אבל מצד שני הריבים האלה חוזרים על עצמם ואנחנו כל כמה זמן רבים על הנושא הזה (או משהו אחר) משלימים וזה מתחת לפני השטח עד שזה מתפרץ שוב וחוזר חלילה... תמיד האינטרסים שלנו מתנגשים כנראה... מה לעשות?