יש לי אחיינית ואחיין מאחיות שלי. האחיינית היא הראשונה שנולדה, היום היא בת 6.
לא אהבתי אותה כבר משהייתה תינוקת, הסיבה שבפעם הראשונה הרגשתי ככה היה בגלל שהיא לקחה את כל תשומת הלב של ההורים שלי אליה. אבא שלי כבר לא היה מתייחס אלי ואמא שלי כל היום הייתה עסוקה איתה. באותה תקופה אחותי הייתה גרה איתנו אז הבת שלה הייתה כמו בת קטנה להוריי. היום אחותי והבת שלה גרות במקום אחר ולפעמים באות לבקר את המשפחה. הסיבה שאני לא אוהבת את האחיינית שלי היום זה בגלל שהיא ילדה מעצבנת בלשון המעטה. היא תעשה לאנשים דווקא גם כשהיא יודעת שזה אסור או לא בסדר. דוגמא אחת, אם מבקשים ממנה לא לגעת במשהו, היא תחייך ותיגע בזמן שתסתכל עלינו כדי לבדוק את התגובה ואת רמת הכעס שלנו. היא ילדה חכמה והיא יכולה להיות ילדה מדהימה כשהיא רוצה, אבל רוב הזמן היא ילדה שיכולה לגרום לאנשים להוציא ורידים מהראש מרוב כעס.
בקשר להאחיין הקטן, איתו אני מסתדרת מצויין ואותו אני אוהבת הכי הרבה בעולם.
עם האחיינית אני מרגישה כמו מכשפה, אני מזייפת חיוכים לידה ואני רק מחכה שהיא תלך.. לפעמים אני חושבת אם היה מישהו אחר, הוא היה מרגיש מה שאני מרגישה לאחיינית הקטנה?
אולי אני רעה ומוזרה והיחידה שיכולה להרגיש שנאה לאחיינית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות