אני כועסת על עצמי כל כך, איך נתתי לו להשפיע עלי ככה. אין לי עם מי לדבר על זה. אני סובלת בבסיס שאני נמצאת בו, לא רק שזה בסיס סגור ואני עובדת מהבוקר עד הלילה המפקד שלי מעמלל לי את החיים. קיבלתי זימון למיונים לפיקוד כל כך שמחתי סוף סוף משהו טוב מגיע! הוא היה צריך למלא עליי חווד והוא החליט שנעשה את זה יחד ישבתי אצלו במשרד ועברנו שאלה שאלה והוא פשוט ירד עלי והסביר לי למה הוא חושב שאני לא מתאימה בכל אחד מהאספקטים, הייתי בהלם ושניסיתי להגיד לו שהוא טועה לגבי הוא אמר שזה לא משנה ככה הוא רואה אותי וזה מה שהוא יכתוב. למיונים הלכתי בתחושה כל כך גרועה שבאיזה שהוא מקום הכשלתי את עצמי. לא נתתי את המאה האחוז לא מתקרב אפילו לחמישים, בתיכון הדרכתי בצופים וגם הייתי במשלחות של הדרכה, המיונים לפיקוד לא היו קשים אבל האמירות המחלישות שלו התנגנו לי בראש ונכשלתי, המבט שלו שהתוצאות הגיעו היה כל כך משפיל מבט של "אמרתי לך" עם חיוך של אני צדקתי. עבר כבר יותר מחודש ואני לא מצליחה לסלוח לעצמי על הכישלון הזה, הסיכוי היחיד שהיה לי לצאת למקום טוב ולעסוק במשהו שאני באמת אוהבת. אני לא יודעת איך להמשיך מכאן. הייתי חייבת לפרוק, השנאה כלפי עצמי רק מתחזקת אני לא יודעת איך להרים את עצמי למקום יותר טוב.. אשמח לעצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025