שלום
בן 20, עולמי דתי, ולכן מעולם לא נגעתי בבחורה
אני גר כבר לבד מחוץ לעיר מולדתי בשל התגלגלות החיים בתכנית מסוימת שלא חשובה לעניין אותו אציג מלבד זה שהגיע השעה וההזדמנות לחיים כפולים.
זה נשמע נורא, אז למה לעשות את זה בעצם? - אני בודד וזה נושך וזה מכרסם אותי ולא משאיר חלקה אחת של שלווה, אני פשוט לא יכול לעשות כלום כל היום (גם לא עם עצמי), ענני האשמורת האחרונה עדיי לאינספור שירים לא מוקלטים, לאקורדים עצובים הנפרטים בחרישיות מצוקתי ולכן אני צריך לפצל, ודחוף.
אז למה לפצל ולא להיות אמיתי עם עצמי? - כי אין לי מזור, ולעולם, לעולם אינני רוצה לפגוע בנפשות הקרובות אליי, חלילה לא לצערם או לבלבלם, מה עוד שיש לי לשחק תפקיד של השראה לקטנים האחרים בעיר מולדתי, שם אני מגיע מדי שבת.
אני כבר לא מסוגל, אני כל הזמן חולם על ללטף את לחיה של האהובה שלי שלא קיימת ולהביט בה מקרוב ולקבל את האנרגיה הזו בחזרה ממנה בחוויה שאינה לינארית סיפורית כמו בספר או במחשב, אני, די כבר, אני זקוק לזה ממש.
הדרך היחידה שאני מצליח מזה שבועות להשתיק את זה, זה רק באמצעות ריצה, פשוט לרוץ שעות פה בין הסימטאות החלקלקות המסוכנות רק כדי להפיג את הכעס, התסכול זההו זה מכרסם אותי.
אני לא יודע איך לפעול, מה לעשות, איך לדבר ומה להגיד לבחורה, לא ישבתי בבית הספר ליד בנות, ולא יצאתי מד׳ אמותיי, ואני מתחיל להלחץ מהעניין.
איך עושים את זה - פליז, כל קצה חוט ועצה יכולה לעזור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות