היי
אני יתחיל בזה שאני נראית בסדר,אין לי בעיות רפואיות ובחיים לא אושפזתי נפשית,
הקיצוני שלי היה לתרום מוח עצם אבל לצערי הוא לא החזיק ונפטר שנה אחרי.
הבעיה שמלווה אותי אירוע מסוים ששינה לי את האופי,את הזהות,כל מה שהייתי,
ואני יודעת שהכי חשוב מה שאני בעתיד..הבעיה שזה לא סרט או אגדה זה החיים.
הבנתי שאצל גברים וזה ברור לי גם לחלק מהנשים ישר מקיימים יחסי מין חודש גג,
ומה שהכי מעכב אותי ספציפית שאנשים עושים מה שאחרים עושים וככה הלאה.
אבל אני כאילו מוגדרת ואני מודעת לזה "מקרה מיוחד" כי למרות שיש לי חשקים,
ואני רוצה להיות "כמו כולם" אני לא יכולה כי אני נחשבת הפרעה/עיכוב/מטרד.
עכשיו אני לא צעקנית,קנאית,היסטרית,לא מעוניינת שיכתבו לי כל רגע הודעות,
אני לא דורשת דברים ברור לי שלי יש חברות שלי ולהם חברים שלהם והכל מסתדר. רק האינטימיות!אני כל החיים שלי הייתי לבד גם כשיצאתי עם בחורים והחלפתי אותם,עדיין כמה אפשר?ועד שהכרתי גבר שבאמת מזיז אצלי משהו ועושה לי טוב.
זובי מהחיים מה שנקרא וכל שנשאר לי לעשות זה להשלים עם זה שאני יהיה לבד,
סורי שהשלכתי את הקושי שלי לכאן,השאלה היחידה שלי לכל מה שכתבתי כאן,
יש פה גם בחורים בחורות שלא קיימו יחסי מין עדיין נפשית,פיזית,אירועים טראומתיים,
כי מרוב שהדלתות נטרקות פעם אחר פעם אני מרגישה שאני היחידה?.חג שמח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות