הגובה שלי הוא 1.75 מטר לכל היותר. הגובה קצת פחות מהממוצע לכאורה דבר שלא אמור בכלל להשפיע על הביטחון.
העניין הוא שמגיל קטן תמיד הייתי גדול פיזית. גם הייתי גבוה יחסית וגם מלא לרוחב.
הגודל שלי זה היה שכבת המגן שלי מפני הסביבה כי תמיד הייתי חסר ביטחון ויש לי גם קטע שאני נעלב בקלות עד היום. אין לי את ה"עור העבה" הזה שכל כך חשוב היום. בגלל הגודל לרוב אנשים לא יפנו אליך בזלזול ומי שכן יקבל את מה שמגיע לו.
עד כיתה ז' הכל היה טוב ויפה, עברתי בהצלחה את גובה 1.70.
בחטיבת הביניים הוספתי אולי עוד 2-3 ס"מ לא יותר ועדיין למרות שאחרים כן גבהו זה דבר שלא הפריע לי. בתחילת התיכון הגעתי לגובה הסופי שלי, בתקופה הזו גם הייתי אוכל המון וכן, למרות כל מה שאומרים על שומן שהוא מוריד את הדימוי העצמי והכל, לי בקטע מוזר הגודל נותן לי ביטחון ברוב הסיטואציות וזה שהייתי 1.75 על 96 קילו מגן על החוסר יכולת הורבלית שלי.
בצבא מה שכל מי שאוהב אותי רצה קרה, ירדתי במשקל, עשיתי ספורט, אכלתי בריא והגעתי למשקל 75 ק"ג והיום, כשאני לקראת שיחרור זה הכה בי.
אני מרגיש קטן פיזית ליד אנשים שלא הרגשתי ככה לידם בעבר, זו תחושה די משפילה. זה מוריד את הביטחון. אני מרגיש כמו ילד בסביבה של גברים,
הגובה של אנשים מעל 1.80 מרתיע אותי ומוריד לי את הביטחון אפילו לעמוד לידם וזה דבר שלא משחרר אותי קרוב לשנה. איך אני מתגבר על המחסום הזה, איך אני משתחרר מזה?
אני רוצה לחזור על העיקר כדי להסביר שאני לא באמת חושב שאני נמוך בצורה נכרת מהממוצע, העניין הוא שאני במוח רגיל להיות בחור גדול ששמח מזה ומקבל מזה ביטחון והמציאות בצורה פתאומית אומרת שאני קטן בהרבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות