טוב אז זאת המשפחה שלי
יש לי אחות שמאובחנת כאוטיסטית . אני רוחש המון כבוד לכל אדם . יש תדמית כזאת שאוטיסטים הם שקטים ומופנמים למרותשאני חושב שבבסיס אחותי לא אדם רע , היא צעקנית שרק חושבת על מה היא תאכל כל הזמן ועל התענוג הבא. היא לא מפסיקה לצרוח ולדרוש דברים וזה לעולם לא נגמר. אין מצב שיעבור יום בלי כמה עשרות צעקות ותמיד תהיה סיבה. אם תרגיז אותה במיוחד היא תרביץ לך ותנקום בך בכך שתהרוס לך משהו. ואין לה מודעות : תגביר את הטלוויזיה ותפריע להורים לישון או תעיר אותם משנתם העיקר שתמולא בקשתה.....ככה חלק גדול מהזמן שהיא בבית מתאפיין בצעקות.
יש לי אחות נוספת. שהיא לא מאובחנת ולא שאני חושב שיש לה אוטיזם אבל אין לה רגישות או מודעות חברתית חברתית. היא אדם טוב בסה"כ אבל כל פעם נתפסת למשהוא אחר. יש ל אובססיה לשטיפת ידיים . הבעיה היא ששומעים את הרעש מהחדר שלי וזה נמשך שנים ....ואין עם מי לדבר ההפך עם תאמר לה היא תצעק עליך: מה אתה רוצה!? וחוץ מזה היא יושבת המון בשירותים מצחצחת שיניים שעות ובכללי צוווחת ומתלוננת כל הזמן , קשה לי לפעמים להאמין המודעות שלה כל כך ברצפה וההבנה החברתית שלה כל כך נמוכה....
וההורים שלי. אבא עם דוקטורט. סוג של גאון . אדם ערכי ואיכותי, אולי בין האיכותיים שהכרתי.... הבעיה מתחילה שהוא מאבחן אנשים בלי סוף וכל הזמן יאמר לך את הבעיות שלך והפגמים שלך. הוא גם חוזר כל הזמן על אותם משפטים כמו תקליט
ומתעצבן לעיתים על אחיותיי ובכללי . לא מפסיק לומר לדבר על שחיתויות ובכללי בלי מודעות עצמית . משתין על רצפת השירותים, נמצא כל הזמן במחשב ועוד כל מיני דברים קטנים......
ואמא שלי היא אולי נקודת האור היחידה..... מתחזקת את הבית מבשלת ודואגת. אבל היא די שתקנית יחסית ומתעצבת מהר לאור המצב בבית......
וזהו אני חי בסיר לחץ וויכוחים ומריבות שטותיות על אוכל טלוויזיה ועוד נושאים שוליים....ואני ממש מתבייש במשפחה שלי וממש לא מרגיש חלק מהם...אבל כן יש לי בעיות חברתיות ואין לי ממש חברים אבל אני משתדל להתרחק ממוקיד ההתרחשויות בבית ומסתגר בחדר כי אני לא רוצה להיות חלק מהגנון הזה....
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות