סוציופת!
שלום לכולם.
מאז ומתמיד הייתי בודד. את רב בני האדם, בייחוד את בני גילי, אני מתעב. על אף גילי הצעיר, בחיי עברתי מאורעות רבים שרב בני גילי לא נאלצו לעבור.
בבית הספר אני סובל בעקבות ההתנהגות העלובה של ״חבריי״ לספסל הלימודים. יתר על כן, אני סובל מקצב הלימוד האיטי. מרגיז אותי שתלמידים שלא מקשיבים ושמפריעים מעכבים את השיעור כך שלא לומדים כלל.
זוהי הקדמה למצב אליו הגעתי.
כל חיי אהבתי סבל של אנשים רעים, ההרגשה הזו מעניקה לי סיפוק. הנחתי שבזה זה נגמר אך מאז שהגעתי לחטיבת הבניים והתלמידים הפכו ליצורים בעלי התנהגות פרימיטיבית ונחותה (דעה בלבד, אין צורך לקחת ללב) נהנתי לראות גם אותם סובלים. כאשר יש שיעור ותלמידה שלא מקשיבה מאלצת את המורה לחזור על דבריו שוב אני מיד רוצה שהיא תסבול. היה מקרה כזה ולאחר הלימודים נודע לתלמידה שחיית המחמד שלה נפטרה, לכן היא בכתה. הרגשתי מאושר.
למזלי אני אנונימי כך שאני לא חושש לספר את הסיבה העיקרית שאני גולש באתר זה: לראות את חוסר העונים של האנשים פה. אני נוהג להתפקע מצחוק ממקרים שלרב האנשים היו גורמים להרגיש צער והזדהות (הבנתי זאת מהתגובות).
נ.ב. אני נמשך מינית לנשים ברם לא רוצה להכנס למערכת יחסים עם אף אחת כרגע מפני שכל אחת שמצאה חן בעיניי התגלה עבורי כרדודה.
אני לא נוהג להתייעץ עם אחרים אבל מאוד מסקרן אותי מה דעתכם.
אם קראתם עד לפה יש לכם את מלוא כבודי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025