אני יוצאת עם חבר שלי 7 חודשים. אני מאד אוהבת אותו. מאדדד. גם הוא אותי.
יש לי חיבור נפשי מאד חזק אליו. דבר שלא היה לי מעולם.
למרות אהבתי הגדולה עולים בי המון שאלות.
אחד הדברים שהכי מטרידים אותי היא תחומי העניין המשותפים שלנו.
יש לנו חיבור רוחני אבל הוא טיפוס מאד בייתי שלא אוהב לצאת, לא למסעדות, לא לבארים, לא לטיולים, לא עם חברים וכו'.
אני בחורה מאד של בית אבל חשוב לי בשביל הנפש לצאת עם אנשים, להנות ולצחוק "פעם ב".
הוא מבחינתו רואה את זה מיותר כי הוא לא מתחבר לדברים האלה (הוא גם מתחזק מעט). הוא מעדיף להישאר בבית.
אני שואלת את השאלה הזו:
האם הדבר הזה משמעותי להמשך הזוגיות או שאני צריכה לקבל את המצב הקיים ולצאת לבד ולהשאיר אותו שיעשה את מה שטוב לו?
לי מאד חשוב שהבן זוג יחווה איתי דברים ויהיה לצידי. הוא מצידו כבר מיצה את כל הדברים האלה (טיולים,ריקודים וכו) והוא בכיף נותן לי לעשות את כל הדברים (יחד עם זאת מקנא ושואל עם מי הייתי ואיפה).
האם זה ייסתדר? אני כל כך אוהבת אותו אבל חייבת להבין את ההשלכות של הבעיה הזו שמטרידה אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות