היי,
אני בן 23 עוד שנייה.
קיימת לי האפשרות לפתוח את תיק האימוץ ולקבל מידע על הוריי.
בזמן האחרון מחרחרת בי התחושה שאני צריך לעשות את זה, בעיקר בעיקר כי אני רוצה לדעת אם יש לי אחים ביולוגיים, חורגים או בכלל. אני בן יחיד להוריי המאמצים, ועל אף שאני מוקף בחברים ובאהבה, אני מרגיש צורך לעוד ולהרגיש תחושת אחיוּת מהי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאושר מאוד כבן להוריי, אין לי שום חוסרים (כמעט), קיבלתי במשך כל חיי אהבה בלתי מפסקת (אולי יותר מדי), ואני אדם מאושר ומסופק. ובכל זאת, הסקרנות קיימת, והאפשרות קיימת.
ויש בי את האומץ להתמודד עם המציאות, למרות שיש פחדים וחששות.
מה שכן, אני לא יודע מה לעשות עם אמא שלי. היא אף פעם לא הציעה לי את האפשרות לפתוח את התיק, ומכאן אני מניח שהיא הייתה מעדיף שלא אעשה את זה. או שזה סתם לא עבר לה בראש. אני פוחד נורא לספר לה או להתייעץ אתה כי אני פוחד שהיא תבין מזה שאני לא מרוצה ממשהו, שיש לי חוסרים ושהיא חלילה אמא לא מספיק טובה. למרות שזה לא נכון. ואני מוכן להסביר לה את זה, אבל מצד שני התקשורת בינינו בזמן האחרון היא לא ממש מוצלחת וכל אחד אוהב להסיק ולהבין את מה שהוא רוצה.
אני יכול לעשות את הצעד בדיסקרטיות ולא לשתף אותה, מצד שני לשקר אין רגליים... זה עלול להיחשף ואז אולי היא תיפגע יותר.
מה אתם מציעים? להשאיר את המצב כמו שהוא? לדבר אתה על זה? או פשוט לחכות?
אמא שלי אגב מהרגישות וההיסטריות... קשה לשכנע אותה ולדבר אתה ולגרום לה להבין דברים. אני פוחד שהיא תיקח את זה קשה מדי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות