מתחילה לאבד את עצמי מרגישה כל כך לא טוב, פוצעת את עצמי רוצה להקיא את כל הנשמה

היי אני שי ואני בת 13. מודיעה מראש זה הולך להיות ארוך

השאלה שלי באה לילדים בגיל שלי עד גיל 20 בערך..

מה הייתם מרגישים עם החיים שלכם היו משתנים ברגע לחיים שלי, כל כך הרבה "חובות" שלא אני גרמתי להבאתם, שההורים והמשפחה והסביבה שלכם הייתה מטילה עלכם את החובות האלה.

ההורים שלי התרגשו שהייתי בת חמש מבלי להסביר או לומר או אפילו לעשות עם זה משהו, גרתי אצל אמא וראיתי את אבא פעם בשבוע. שעברתי לגור אצל אמא עברתי גם לבית ספר חדש. לא הכרתי שם את הילדים הייתי בטוחה שאשאר לגור בכפר סבא (איפה שגרתי) לא היו לי חברים, בקושי. הייתי מנסה להעניק את כל נשמתי בשביל לקבל מעט חברה מחברי לכיתה. הזמן עובר, ואמא ואבא שלי היו רבים הרבה, מבלי שידעתי. (את הגירושים שלהם גיליתי לבד, בכיתה א) חשבתי שלמרות הכל הם חברים טובים. הכל התנפץ לי בפנים בכיתה ד. אמא שלי התחתנה שוב עם בעלה והוא עבר לגור איתנו, הייתי אוהבת לנתח אנשים למרות הגיל הצעיר הזה והניתוח שלי, לדעתי, לא היה נכון אבל אפשר להעלות ממנו דברים עלי- חשבתי שאבא שלי מעט בדיכאון על זה שלאמא יש בעל ולו אין אישה. (מדובר בכיתה ד) אמא ואבא התחילו להכניס אותי לעניינים שלהם עם זה מזונות, החוגים שלי, הריבים שלהם, על מי קונה וכמה ועוד.. תמיד הייתי בצד של אבא שלי.. אני לא ממש יודעת למה אבל אני מתארת לעצמי שזה בגלל שאני לא ראיתי אותו הרבה וגם בגלל שהוא היה יותר נחמד אבל כנראה שזה בגלל שלא ראיתי אותו הרבה, ושהוא חשב שאני מתגעגעת אליו כי בכל זאת הייתי קטנה. הסכסוכים המשיכו להיות חמורים יותר. בכיתה ו היה לנו סכסוך ממש גדול שהתחלתי לעשות שטויות, ישבתי על החלון של החדר שלי חצי באוויר חצי בפנים- חמישים אחוז ליפול למטה אבל אני גרה בבית פרטי בקומה השנייה לא הייתי מתה אבל הייתי כנראה נפצעת קשה. לא נפלתי ואף אחד לא יודע את זה, חוץ ממכם. הקשר שלי ושל אמא היה חמור מאוד גם פחדתי ממנה מאוד, היא הייתה נוהגת וגם היום להרביץ ולמשוך בי. קראו לה מקרים שהיא הייתה גם מקללת אותי. והינה הגיע כיתה ז. השנה הכי נוראית שכנראה תהיה לי בחיים. רציתי לעבור לגור אצל אבא שלי, אבל אז חטפתי סטירה שכנראה שפשוט לא הבנתי אותה מלא זמן כאילו היא חיכתה לי במשך כל השנים האלה ואני "לקחתי" אותה בכיתה ז.- אבא שלי לא אכפטי כלפי, אל תחשבו שאני מגזימה כי הרבה אומרים לי את זה בדימיון שלי אבל.. הוא תמיד המציא תירוצים למה לא לעבור אליו והוא גם לא ממש מכיר אותי במובן של החוכמה וההבנה שלי ולכן הוא חושב שקניתי את זה (הוא חושב עכשיו שאני חושבת ש- וואלה, באמת לא היה כדאי לעבור לגור אצלו) עם אמא אני לא יכולה להשאר הגעתי למצב שאני פשוט לא אוהבת.. הרבה משמשפחה של אמא דואגים לי בקטע רע שכאילו- מה עובר על הילדה הזאת, תראו איך היא מתנהגת לאמא שלה וזה בגלל שאמא שלי מספרת לכל האחיות שלה ואמא שלה (סבתא ודודות שלי) על כמה שאני רעה ואף פעם לא מראה את הצד שלה בסיפור (אגב היא חושבת שאני לא יודעת מזה אבל אופס..) בעלה טבעוני והוא ממש השפיע על הבית שלנו אמא שלי אף פעם לא תהיה בעדי אלה תמיד בעדו. יצא לה לומר לי: נשבר לי הזין ממך, אני שונאת אותך, שי סתמי תפה לפני שאני מעיפה לך פה כאפה שלא ישארו לך שיניים ועוד.. אבא שלי לא שם זין על אף אחד וזה כולל אותי
הוא נרקיסיסט ברמה מוגזמת.. בעלה של אמא שלי חושב שהוא פילוסוף שיכול לקלוט אותי כל שניה אבל מירוב שאני סודית הוא לא יכול לדעת כלום.

ואיך כל זה משפיע עלי?
אפשר לומר שאני בדיכאון חזק, נופלת בלימודים, ערסית, חשק לעישון גובר, שומעת כל היום טופאק/50 סנט/דר דרה ועוד מלא.. ויש לי לב של אבן אני כל כך רעה לחברות שלי ואני מודעת לזה, לחברות היחידות שיש לי, במבחנים פסיכולוגים שעשיתי גיליתי שאני גם קצת משוגעת, פסיכופטית והכי חשוב שהוא ממש קרוב אלי הוא שאני חסרת ביטחון ואני תחפושת אחת גדולה בבית הספר ואני חושבת שאפשר להבין למה.

ההורים שלי עשו אותי בגיל צעיר ואני בכללי חושבת שאין להם ניסיון ממש בלהיות הורים, המצב שעובר עלי אני בטוחה שהוא ישפיע עלי בעתיד עם יש לי בכלל. לאבא שלי ממש לא אכפת לו ממני בכלום ואמא שלי גם שולחת אותי לבית ספר בלי אוכל וזה אומר שאני לא אוכלת משעה תשע בערב עד שתיים בצהריים למחרת ולכן יוצא לי הרבה לשלשל ולא תמצאו אותי עם חיוך על הפרצוף.

רציתי לעבור לפנימיה ואני מפחדת שההורים שלי לא ירשו לי אחרת, אחרת אני לא חושבת שאני אמצא את עצמי כי התחאבתי מספיק והזמן שלי לברוח כבר כאן ממזמן.
אני מאוד מפחדת, ואני מתפללת שיש חוק כזה שעם הילד רוצה לעבור לגור בפנימיה הוא יכול. בבקשה תשלחו לי זה ממש דחוף לי.

פרקתי כמעט את כולי, כל זה זה בקצרה. אני מבקשת מכם, כל מי שמגיב או שואל שאלה אני מיד יענה. יש עוד מלא דברים שלא אמרתי כי לא בא לי לחפור. ומי שמגיב בבקשה אל תרפרף כי בסופו של דבר אתם והתשובות שלכם יובילו אותי למקום בו אני אהיה כי אין לי לפי לפרוק בגלל זה אני מרגישה שאני חייבת להקיא