היי...אני בת 16 בכיתה י והייתה לי חברה שלוש שנים קודמות אז מה שקרה השנה זה שפשוט היא הייתה לבד בכיתה.. הפרידו אותנו כיתות והיא לא מצאה חברים או עם מי להיות אז עזרתי לה למצוא כי לא רציתי שהיא תישאר לבד בכיתה שלה ואז כשהיא מצאה בוא נגיד ולא את החברים הנכונים לדעתי אבל מי אני שיגיד משהו עכשיו .. בקיצור עכשיו כבר עברה כמעט שנה והיא הייתה רק עם חברות שלה ולא התייחסה אליי .
היינו המודל לחברות טובות היינו משוגעות והיה לי כיף איתה מאוד והיא אולי לא תמיד ידעה מה להגיד לי שאני הייתה צריכה שיחת נפש אבל היא תמיד הייתה איתי ולי זה היה מספיק , היא בתכלס הייתה "החברה הכי טובה " הראשונה שלי ואני בחיים לא שוכחת את זה ועד עכשיו בעצם אני כל הזמן מסתכלת על תמונות שלנו ליפני שהיא הפכה להיות בן אדם אחר לחלוטין ואני חושבת שלא טוב לה עכשיו כי אני מכירה אותה אולי היא נראת מאושרת ושמחה אבל היא לא מסופקת ממי שאיתה וכשהיא הייתה איתי זה תמיד היה ששניינו במרכז תמיד, והחברות שנייתה לנו הייתה אולי מטורפת הזויה מכל כיוון אפשרי ואנחנו יודעות יותר מידי דברים אחת על השניה שאני לא יכולה פשוט לשכוח את הכל כי זה קשה לי ועכשיו יש לי חברה טובה ואני באמת הכי אוהבת אותה אבל עדיין מתגעגעת לחברות שהייתה לי כי זה ממש קשה לי להוציא אותה מהראש.. זו הייתה תקופה באמת בלתי נשכחת והיא הייתה לי בן אדם מדהים ואני לא אשכח אותה ... עכשיו אני ניסיתי פעמיים לנסות לדבר איתה וזה סוכם ביינינו שנמשיך לדבר אבל כל פעם שאנחנו מנסות משהו לא מצליח כי היא שוב הולכת ליברות שלה ולא בגלל שהיא לא רוצה לדבר איתי..החברות שלה אומרות לי בעצמן שהיא כן רוצה אז אני לא יודעת מה לעשות זה נורא קשה לי עכשיו לבוא ולדבר איתה כי אנימפחדת לדעת שאולי ה"קסם" שהיה ביניינו נעלם .
אז בבקשה תעזרו לי שימו את עצמכם במקום שלי ותנסו לראות מה הייתם עושים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות