הייתי ילדה רזה מאוד ומאז גיל ההתבגרות (13 בערך) אני אוכלת יותר ויותר ומשמינה ממש. עכשיו אני במשקל ממוצע לגובה שלי ואני שונאת את זה. יותר מכל דבר אני רוצה להיות רזה יותר (לא מידי כי גם זה לא יפה לדעתי). אני רוצה כבר שנים להוריד 5-7 קילו וכל פעם אני אומרת לעצמי "מהיום דיאטה" ואחרי דקה מוותרת לעצמי וטוחנת שוב.
נמאס לי מזה., נמאס לי מלבכות תא ההלבשה בחנות כשכולן רזות ממני ואני נראית פרה במכנס הזה, נמאס לי לחיות בפחד תמידי שאני לא אפסיק להשמין ואראה כמו אמא שלי בסופו של דבר.
חשבתי על זה, ולדעתי הדרך הטובה ביותר בשבילי להרזות בצורה בריאה היא לעשות ספורט. הבעיה היא שאני מאוד (!) גרועה בספורט מכל סוג שהוא. אני חסרת סיבולת, קואורדינציה, שרירים, אני ממש איטית... יש לי את זה בגנים וכך גם רוב בני משפחתי.
אני יודעת שזה לא בא לבד ושאני חייבת להתחיל להתאמן, אני גם רוקדת פעם בשבוע (אני לא יכולה יותר כי יש לי לוח זמנים עמוס מאוד מבחינה לימודית אז לא מצאתי עוד ימים שמתאימים לי) אבל זה לא מספיק. אני עצלנית ממש וכל פעם אני אומרת "טוב, עכשיו רצים" ומוותרת אחרי 5 דקות. אם אני אומרת לעצמי שאני אתחיל לעשות ספורט כל יום אני פשוט מוותרת אחרי כמה ימים.
כך הבנתי שהדרך היחידה בה אני אוכל להתמיד בספורט היא אם אני אוהב את זה- אבל איך? איך אפשר לאהוב את הכאב, הקושי, הזיעה האלה?
אני אשמח אם תתנו לי עצות וטיפים. תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות