שלום,
הכרתי את אישתי לפני כ- 12 שנים ויצאנו יחד במשך כ- 8 שנים לפני שהצעתי לה נישואין מתוך הרגשה בטוחה כי היא האחת בשבילי. בשנתיים האחרונות אני חווה משבר נפשי מאוד קשה ולצערי אישתי הודיע לי כי היא רוצה להתגרש (לא כתוצאה מהמשבר).
היא הודיע לי שההחלטה שלה היא סופית וכבר נפרדנו לדירות נפרדות תוך כדי שהיא לקחה את בנינו איתה במסגרת הסכם הגירושין שעליו הסכמנו שנינו וחתמנו.
המצב החדש מרגיש כמו שבר של כל הסביבות שהיו קיימות בחיי ולמעשה נקרעו ממני. התחלתי טיפולים במסגרות מתאימות תומכות כדי להתמודד עם המצב החדש ועם המשבר הנפשי, אבל בסופו של יום זה אני לבד בבית עם זכרון של מה שהיה ונעלם.
אני מתלבט אם כדאי לי בכלל לנסות למצוא זוגיות חדשה או רק להתמקד בהתמודדות עם המצב החדש כיוון שאני יודע שהבדידות הזו לא עוזרת והגירושין הם עובדה מוגמרת ואין לי למעשה למה לחכות, אבל מצד שני אני מרגיש שאיבדתי את זו שהייתה אמורה להיות האחת ואני לא יודע אם אני באמת פנוי ריגשית בכלל למערכת יחסים חדשה.
האם כדאי לי לחכות עוד כשאני יודע שההרגשה שלי לא תשתנה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות