היי,
אני לא מאמין בפלטפורמות האלה של אתרי ייעוץ וכו,
ולכן אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים שהביאו אותי עד הלום.
אז ככה,
אני בן 42 רווק דו מיני בארון, מה שאומר שבחיים לא אצא מהארון .
משפחה כבר לא תהיה לי...לא רלוונטי למה........כסף גם לא יהיה לי.
בקיצור, אני מיואש כבר מגיל 15.
החלטתי שאני לא מתכוון להיות פה, בעוד 8 שנים.
בגיל 40 בקושי יכולתי ונכנסתי לדיכאון רציני.
אז בגיל 50???
בתכלס , גם אין טעם.
אני מודה שאני בודד, כמו שאף אחד בעולם לא בודד, והאמת שגם לא בא לי
לראות אנשים, כך שאני לא מחפש פיתרון כי אני לא מאמין כבר בשום דבר.
בקיצור,
החלטתי כבר סופית את מה שהחלטתי.
אבל היות ואני בודד, קשה לי.
פשוט קשה לי להעביר את השנים ככה.
אז חשבתי לקיים שיחה אחת בשבוע עם פסיכולוג,מייעץ או כל איש מקצוע אחר.
לפחות שיהיה לי קצת אוזן קשבת לכל החרא מסביב בשנים שעוד נותרו לי.
אני לא מסיים כבר עכשיו כי אני מפחד.
אני משוכנע שבגיל 50 שכבר ממש לא יהיה לי מה להפסיד (רווק ומסכן בן 50 לבד)
כבר לא יזיז לי ממש לעשות את זה.
אני חושב שהמצוקה הרגשית תהיה אצלי כל כך עזה, שהכאב הפיזי כבר לא
יעניין אותי בכלל.
השאלה אם אשתף את הפסיכולוגית שלי או איש המקצוע שאליו אלך,
בדבר הקטע הזה שבגיל 50 , בעוד 8 שנים, אני מתכוון כבר לא להיות פה ,
היא תהיה חייבת לדווח על זה או משהו בסיגנון !?
אני לא איזה קטין או נער.....
מה דעתכם ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025