בגיל 19 כל הזמן חיפשתי למאת וליהנות, להכיר אנשים ובמשך 3 שנים יצאתי נהניתי הכרתי המון אנשים חדשים, התאכזבתי מאנשים, נתרשמתי התחברתי והתרחקתי בקיצור ב3 שנים חוויותי עליות ומורדות עם אנשים ובעיקר מורדות.
בשנה האחרונה אין לי סבלנות לאנשים, אם אני מכירה אנשים חדשים אין לי כוח להיות איתם יותר משעתיים גג וכבר מאבדת סבלנות ורוצה רק לחזור לשקט שלי.
היום אני יותר מחפשת את הפינה שלי, השקט שלי ואין לי כוח להכיר אנשים חדשים כאילו הבנתי ב3 שנים שיצאתי טביליתי את כל הצביעות שיש בבני אדם.
עד גיל 19 לא הייתי יוצאת ומבלה ולא הייתה לי אינטרקציה עם אנשים מכל מיני סיבות.
עעשיו זה לגיטימי שאני מרגישה כך? אני מרגישה שלא אכפת לי מהסביבה שלי אלאמרק מעצמי כי הבנתי שבני אדם הם אגואיסטים.
הרבה אנשים חושבים שאני איזה בודדה שאין לה חברים ולא כלום אבל זה לא נכון יש לי 2-3 חברות קרובות והשאר סתם
אתם גם מרגישים כך? שאין לכם כוח וסבלנות לאנשים ומעדיפים יותר את השקט שלכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות