טוב אז ברחתי מהחיים עד כה...
מהחטיבה לא יצאתי לאף טיול כמעט ולא ניפגשתי עם חברים לא יצאתי לבלות כמעט בכלל נמנעתי ממגמות קשות בתיכון , בצבא עשיתי תפקיד לא משמעותי , לא ניגנתי ופשוט הייתי חוזר כל יום הביתה ורואה טלוויזיה /מחשב ....
האמת שהייתי מנותק לא היה לי איכפת... לא יודע למה....
לאחר השחרור (אני משוחרר כבר שנתיים) הבנתי שאני חייב לשנות כיוון ושאני רוצה לעשות דברים משמעותיים , אבל כעת הכל יותר קשה....
לאחר השחרור למדתי לנגן על גיטרה שנתיים...עבדתי קצת יצאתי לאיזה טיול לחיילים משוחררים וניסיתי לעשות כל מה שנמנעתי ממנו, חשבתי שזה יהפוך אותי לאדם שלם יותר וייתן עניין לחיי... אבל זו הייתה טעות כי לא הייתי מוקף באנשים..
אם בבית הספר הייתה את התזמורת שהיה יותר קל להצטרף אליה בייחוד אם התחלתה לנגן היום כמעט ואין אפשרויות להצטרף לאחת כזו (אמורה להיפתח תזמורת התנדבותי אבל זה נסחב ולא נפתח).
אם ב 2011 כל חלק מהשכבה שלי טסו למסע לפולין או לארה"ב (עם התזמורת) והיה קל להתקבל היום אם תרצה לטוס הדבר יעלה לא מעט ואין לי חברים לטוס איתם ככה שזה לא יהיה אותו הדבר .
אם פעם הייתה תנועת נוער היום אין כלום למבוגרים .
שכולם התנדבו למכבי אש / מד"א אני התנדבתי בספריה (כי זה היה נוח...) היום להתנדב למד"א(מה שהיה אפשרי כבן נוער) זה בלתי אפשרי בגילי, בלי רישיון (כדברי נציג מד"א)... התנדבות למכבי אש- זה נמרח מצד האחראי ולא יודע אם יצא לפועל ....
מחנות קיץ של הסוכנות - דחו אותי כי אני לא מתאים (בצדק אין לי תלונות).
עבודות לא מחזיק בהן....
הנקודה היא שלהתקבל לדברים כעת זה קשה ויתר או שאין מסגרות בכלל לבני גילי שדומות לדברים הללו....
אני רוצה לעשות משהו משמעותי , מעניין.....בקבוצה שתרום לי רבות אולם נראה שאף אחד לא נותן צ'אנס או שזה אפילו לא קיים לבני גילי .....
בעבודות אני טוב רק בעבודות אפורות שהן התקשורת היא מינימלית וקשה לפתח בהן קשרים .....
מה עושים? איפה אני מוצא הזדמנויות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות