שלום לכולם, אני בחור בגיל הקרוב ל-30
אני משמיט את פרטי התיאור מדוייקים במכוון.
כתבתי את הפוסט ומחקתי אין ספור פעמים, מנסה לכתוב כמה שיותר קצר וענייני, תוכלו לשאול כל שאלה במידה ותצטרכו ואוסיף עדכון או אגיב.
הבעיה היא כזאת:
אני מאחר לעבודה באופן קבוע (עסק משפחתי) עקב מחלה כרונית שאני מטפל בה בתרופות מעוררות (עייפות כרונית) ועובדות חדשות שבעבר (לפני כחודשיים) נורא אהבו לעבוד איתי היום לצערי כבר לא כ״כ מדברות איתי ולא טורחות להגיד לי שלום כשאני מגיע למשמרת.
בשורה התחתונה האיחורים שלי לא גורמים לעובדים אחרים לסיים את המשמרת מאוחר מן הצפוי אבל מה שכן אני אמור להגיע ולעבוד בחופף ולעזור במטלות/שירות לקוחות/קבלת טלפונים שלא ״יקרעו״ את עצמם. אני מניח שנוצרה לי תדמית של אחד שמנצל את המעמד שלו כחלק מהעסק המשפחתי ושלא אכפת לו ״לדפוק״ עובדים אחרים אבל זה בכלל לא המצב.
לפעמים אני מגיע למשמרת ורץ לשירותים בעודם זקוקים מיידית לעזרה שלי אני מתרץ שכואבת לי הבטן, אני פשוט מוציא מהתיק איזה כריך או חטיף ואוכל (בשירותים!) בשיא הלחץ ומסיים לאכול ממש בכמה שניות כי את התרופות אסור לי לקחת על קיבה ריקה.
יש לציין שכמעט לכל טיפול תרופתי יש גם תופעות לוואי *כולל* החמרה זמנית במצב העייפות אך בשבועיים-שלושה האחרונים אני מרגיש שהתחלתי להסתגל לטיפול והתפקוד שלי משתפר ואני מצליח יותר ויותר להגיע למשמרת בזמנים.
אז הבעיה היא כפי שציינתי: נורא קשה לי עם היחס ״החדש״ שאני מקבל מהעובדים עד לרמה שכבר בא לי ״לצאת מ(ה)ארון התרופות״ ולספר להם על המצב שלי.
כשאני מגיע באיחור אני נבוך נורא, ומבין ומכבד את היחס הזה מצד העובדים, אני זורק להם ״היי״ קטן ומנסה להיכנס לטראנס עבודה כמה שיותר מהר כדי להפיג את המתח באוויר.
השאלות שלי הן כאלו:
האם לספר על מצבי הרפואי?
האם זה יגרום לי להיתפס כ״חלש״ בעיניהם?
האם יש דרך לשפר את המצב?
מה העובדים כן אמורים לדעת עליי ומה לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025